מבוא

עמוד:13

מ ב ו א 13 — שהסתבך עם איזו מתמחה צעירה, עם עוזרת בית או עם מנת סם לא חוקי . האנשים האלה חכמים, לא רק מבחינת מנת המשכל אלא גם מבחינת האינטליגנציה הרגשית והחברתית שלהם — אחרת לא היו מגיעים למעמדם הרם . אם כך, למה הם עושים דברים טיפשיים כל כך ? ומדוע יש עוד כל כך הרבה אחרים כמוהם, ששמם אינו מגיע לכותרות ? אנסה להסביר את העניין הזה בעזרת ממצאים מחזית המחקר המדעי . בלב הסיפור עומדות שתי מערכות בתוך המוח האנושי שמנהלות ביניהן 10 האחת ״חמה״ — רגשית, רפלקסיבית, לא מודעת — אינטראקציה הדוקה, והשנייה ״קרה״ — קוגניטיבית, מתבוננת, אִטית ומאומצת . האופן שבו משתפות שתי המערכות האלה פעולה למול פיתויים חזקים קובע בעצם כיצד יתמודדו ילדי הגן עם המרשמלו שמולם וכיצד יפעל — או לא יפעל — כוח הרצון שלנו . מה שלמדתי שִינה אצלי הנחות ארוכות שנים לגבי השאלה ״מי אנחנו״, לגבי טיבו ודרכי ביטויו של האופי שלנו, ולגבי האפשרות לשינוי הנובע מתוך עצמנו . חלק א‘, שנקרא ״יכולת דחייה : לאפשר שליטה עצמית״, מגולל את סיפורם של מבחן המרשמלו ושל הניסויים שהראו כי ילדי גן עושים את מה שאדם וחוה לא הצליחו לעשות בגן העדן . תוצאות הניסויים שמו את האצבע על התהליכים המנטליים ועל האסטרטגיות שמסייעים לנו לקרר פיתויים חמים, לדחות סיפוקים ולהשיג שליטה עצמית . הן שופכות אור גם על המנגנונים במוח שמאפשרים ככל הנראה את ההישגים האלה . עשרות שנים לאחר מכן, אנו מוצפים במחקרי מוח העושים שימוש בשיטות הדימוּת המתקדמות ביותר כדי לבחון את הקשרים בין המוח לבין התודעה ולעזור לנו להבין את מה שהצליח לעשות אותו ילד בגן . ממצאי המרשמלו מובילים אותנו בהכרח אל השאלה ״האם השליטה העצמית מחווטת מראש ? ״ הגילויים האחרונים במדע הגנטיקה מספקים תשובות טריות לשאלה הזאת . הם חושפים את הגמישות המפתיעה של המוח שלנו ומשנים את הלך החשיבה שלנו בנושאים כמו חינוך DNA-ו , סביבה ותורשה, והמידה שבה הטבע האנושי ניתן לחישול . את ההשלכות

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא