|
|
עמוד:10
יהודיבור : מסות על תרבות יידיש | 10 | צרפתית בניב המקומי, ניב שונה לחלוטין מהצרפתית הספרותית הפריזאית שלימדו אותנו בבית הספר . הדור השני של משפחת רוסקיס, שניים שנולדו באירופה ושניים שנולדו בקנדה, היו כולם בוגרי ה"פֿאָלקשולע", בית הספר העממי היהודי . נוסף על אנגלית, צרפתית ויידיש למדנו שם עוד שתי שפות : לשון הקודש , היא שפת המורשה הלאומית, שילוב של לשון תנ"ך ולשון חז"ל, ו עברית , שפת הקיום הלאומי . ( לאחר מכן התברר שהוליכו אותנו שולל . העברית המדוברת שתרגלנו בכיתה הייתה שפה ארכאית, מילים-של-שבת שעוררו רק צחוק במדינת ישראל . ) את שתיהן למדנו בהברה הספרדית, כנהוג בבית ספר מתקדם . חשוב לציין שהקו הפוליטי ששרר בו היה של תנועת פועלי ציון ( ימין ) , שגרסה כי על כל יהודי "לנשום בשני הנחיריים", היינו לדבר הן יידיש הן עברית . מבחינה פדגוגית נחשבה היידיש שפת ההווה, לשון הקודש נחשבה שפת העבר, והעברית – שפת העתיד . מה עוד ? בבית שמענו שתי שפות סודיות : רוסית , שהייתה שפת האם האמיתית של אימא, ו פולנית , שהוריי למדו רק לאחר הקמת הרפובליקה הפולנית ב- 1918 והשתמשו בה רק עד שהיגרו ב- 1934 לצ'רנוביץ אשר ברומניה . מוזר ומפתיע כמה קולטים משׂפות סודיות ! הבנו כמובן מה שההורים דיברו עלינו, וכל התפרצות זעם מצד אימא התבטאה בקללות רוסיות . הכינוי "פּולנֶר אידיוט" בישר עונש ועלבון . להוציא את קסֶניה, העוזרת האוקראינית שאיתה דיברה אימא בפולנית, שמענו רק יהודים מדברים פולנית, ולכן היום אני מזהה מבטא יהודי בפולנית בלי להבין אף מילה אחת . ברם בפעם האחרונה שלימדתי במוסקבה והשמעתי תקליטור של אימא שרה ביידיש וברוסית, הסביר לי בלשן צעיר, אחד הסטודנטים שלי לשעבר, שאימא דיברה יידיש במבטא רוסי . ידיעה זו ניחמה אותי מאוד, משום שמגיל שש-עשרה ניסיתי בכל כוחי להתגבר על המבטא האנגלי שלי ביידיש . אם כן, אולי מותר לדבר בשפת האם במבטא זר וחורג ? 1 1 את השירים אפשר לשמוע באתר הוצאת הקיבוץ המאוחד, . http : / / www kibutz - poalim . co . il / yidish . aspx ? c0 = 43705 & bsp = 12373
|
|