|
|
עמוד:12
הקדמה [ 21 ] הסטות קלות בהצגתם ויש גם מצבים של דו-משמעות . ואמרו חכמים : 'מה שלא יעשה השכל יעשה הזמן' . במבט כולל אפשר לומר שספר עזרא-ונחמיה הוא מן העוללות של האסופה המקראית ושרד כשהוא חבול במידה לא קלה ואין בו מחסור בקשיים ובתמיהות . הזכרנו קשיים של טקסט מקוצץ ויש בעיות הטבועות בגוף העניין הנידון ( כגון חוסר הסדירות שהיה ב'ארכיון' של אותם זמנים, שנתן את אותותיו בבילבול כלשהו של הכתבים שלפנינו [ ראה פרק ד, סי' 21 ] . יש קשיים שהם בבחינת מן הנמנע ויש תמיהות שלאחר בחינה זהירה ושיטתית עשויות להתבטל . גם המטבע הרטרואקטיבי של תיאורים היסטוריים אינו מקל לפעמים על תפיסה ממשית של הכתוב ( ביחידות מדרגה שנייה יש סדירות מלאה ) . אבל כל התקלות והפגימות שניתן למנות אינן מכריעות את העובדה, שלאחר הכול יש בספר עזרא-ונחמיה יסוד בר-ערך ועם כל הקשיים הוא חלק מן האסופה המקראית . על הכתוב 'ודגלו עלי אהבה' ( שה"ש ב,ד ) אמרו חז"ל : 'ודילוגו [ גם כשהוא דולג ] – 'עלי אהבה', הוא חביב עלי עם מגרעותיו ( מדרש רבה על שה"ש, תכופות ) . מעין זה אפשר לומר אף על הספר דנן : 'ודילוגו עלי אהבה' . אל לנו לשכוח שלצד התמיהות, הקשיים והשריטות יש בספר עזרא-ונחמיה ניצוצות ופינות של חן . אבל מעל הכול יש לזכור את המעמדות בעלי חשיבות היסטורית המתוארים בספר זה, שרובם יחידים במינם, ללא זכר בשום מקום אחר, ויש להם משקל היסטורי רב-חשיבות לפי כל קנה-מידה . כאלה הם : הקמת הבית השני בהנהגת זרובבל וישוע ( עז' ג – ו ) ; בניית החומה סביב ירושלים, שעשתה אותה עיר מבצר ולטווח רחוק טמנה את הגרעין למדינת החשמונאים ; קריאת התורה לראשונה ( נחמ' ח ) , שהיתה מעמד מרגש, מלווה בדמעות ולימד את הציבור תורה מהי ; וכריתת האמנה ( שם, י ) , שהיתה צעד ראשון של הפיכת הציבור לעדה של מאמינים . ספר עזרא-ונחמיה אינו חסר בעיות, אבל הוא גם מיטלטל בין הצנוע והנשגב, והמעמדות הנזכרים הם גורליים . אזכיר בהכרת טובה את יורי גולר ותמיר סגל שסייעו לי בדרכים שונות . ירושלים, כסלו תשע"ד
|
|