|
|
עמוד:12
12 מבוא פרויד סבור כי מתוך אפקט "האלביתי" אפשר ללמוד על השפעתו של הממד האסתטי ביצירה האמנותית בכלל וביצירה הספרותית בפרט . לטענתו, האסתטיקנים התעלמו מנושא "האלביתי" משום שהעדיפו את הדיון ביפה, במושך ובנשגב על פני דיון ברגשות של הדחקה, רתיעה וסבל . אך, הוא ממשיך ומסביר, לא ניתן להפריד בין הרגשות שאותם מעורר "האלביתי" לבין הרגשות שאותם יוצר הממד האסתטי, משום שהרגשות המושתתים על הנאה אסתטית מרמזים על חזרתן של פנטסיות מודחקות מן הילדות, וכי ההבדל בין יצירת אמנות הגורמת הנאה לבין זו הגורמת תחושת "אלביתי" הוא בדרגה שבה 4 התוכן המודחק מוסווה . "האלביתי" עשוי להופיע כדבר מוכר אשר צץ באופן בלתי צפוי בהקשר בלתי מוכר, או לחלופין כדבר זר ולא מוכר המופיע בהקשר מוכר באורח בלתי צפוי . הוא יכול להיות מושרש בתוך תחושת בית שנעקרה, גילוי של זרות מסוימת בתוך הלב ובתוך הבית . הוא עשוי להתעורר כתוצאה של חזרה מכנית על מילה, או מתחושת מסתורין, העלולה להתעורר מצירופי מקרים מוזרים, תחושת פתע כי הדברים מוכתבים על ידי הגורל או "נועדו להיות" . תחושות המסתורין והפחד יכולות לבוא לידי ביטוי מתוך ממשיות זרה ומוזרה הקשורה לאיברים כרותים, איברים תותבים או איברי פנטום : אימה גדולה מפני אובדן העיניים או איברי המין ( את הפחד מפני סירוס / עיוורון ביסס פרויד על המיתוס על אודות אדיפוס המלך ) , או גילוי כי איבר מסוים חסר לאדם אחר, או שבמקום האיבר החסר ישנו תותב . לדוגמה, תחושת "האלביתי" נוצרת כאשר אדם עד להתקף כפיון ( אפילפסיה ) , להתקפי אי שפיות או לכל ביטוי אחר המזכיר תהליכי חיים אוטומטיים או מכניים . תחושה זו יכולה להיות תגובה לבובות ולכל עצם דומם ומלאכותי המעורר תחושה מדומה כי הוא נע ואמיתי . "האלביתי", המוגדר כתחושה של פחד ואימה מזדחלת, עשוי להתקשר אל דברים מבעתים ומחלחלים, כדוגמת מוות וגוויות, קניבליזם, קבורה של יצורים חיים ותחיית המתים . ניקולס רויל, פרופסור לאנגלית מאוניברסיטת סאסקס, ערך סינתזה הכוללת את הגדרתו של פרויד ל"האלביתי" ואת הסברי החוקרים שבאו 4 122 . Kofman, Freud and Fiction, p
|
|