|
|
עמוד:10
וליל הוא חי בתוכי ומזין את נשמתי ללא שליטה או הפסקה . כנראה זו ההשפעה שיש למחקרים שאנו מבצעים בחיינו ולטקסטים שבהם אנו משקעים את כל-כולנו . בעקבות המחקר גיליתי כי הכרה בקיומו של "האלביתי" בחוויות הפרטיות שלי מאפשרת לי להודות בנוכחותם של הפחדים שלי, לתת להם מקום במחשבותיי ( ולא רק לנסות לברוח מהם ) וללמוד מהם על עצמי . המחקר הזה גם חישל אותי . אני מאמינה כי החלומות וההזיות שלנו פותחים בפנינו שערים וצהרים אל פתרונות מחזקים, הם נמצאים שם ממש מתחת לאפנו, אם רק נכיר בקיומם ונשכיל לקבלם . פרופסור ניצה בן-דב ליוותה אותי בדרך הארוכה שעברתי לחקר הפן המאיים העולה מתוך חלומות והזיות של נשים, ביצירותיהן של שלוש סופרות מוערכות . היא תרמה מידיעותיה וממחקריה למחקרי, תמכה בי ועודדה את כיוון התקדמותי . על החופש ומתן הביטחון להביע את עצמי, אני רוצה להוקיר לה תודה מיוחדת . תודה נוספת לפרופסור גבריאל צורן, אדם יקר ומאיר פנים, אינטלקטואל מדהים שהרצאותיו, מחקריו והערותיו השפיעו אף הם על עבודתי, האירו והזינו את מחקרי . אני רוצה להודות מקרב לב למשפחתי היקרה, להוריי שרה וזאב מאייר, שתמכו ועודדו לאורך כל הדרך, לבעלי רון, על ההומור ועל המחשבה היצירתית אשר תמיד מחזקים אותי ומעשירים אותי, ולילדיי האהובים ליהיא וניב, המלווים אותי תדיר, במחשבותיי ובלבי .
|
|