מבוא

עמוד:12

מבוא - נגעים 12 ; א . לובן בעור ; נראה שקוע – ב . עומק הנגע ; ג . השער באזור הנגע הפך לבן ; פצעים גלויים – ד . בשר חי ; ד . התפשטות הנגע או צמצומו . ה . הפיכת השער יה התרחבות ייה השני ) . ברא"להחליט"זו צרעת ( הריהסימנים הראשוניםתבנגע ארבעקיימיםאם סיבה לטהר, וקפיאה סיבה להסגר נוסף . הוא הדין במצבהיאהנגע היא סיבה להחליט, צמצומו השערות, או בהתגלותו של בשר חי . שהוא,הקיליקי"גריס" – חז"ל הוסיפו סדרת סימנים נוספת . ראשית הם הגדירו את שיעור הבהרת גדול יחסית ( פ"ו מ"ו ועוד ) , ובעיקר ניסחו סדרת בדיקות נוספות ( פ"א מ"ג ) : יית המכווה ( בהמשך נשמע גם על קרחתחבהרת, שאת, שחין, מכווה, מחיית השחין, מ – . סוג הנגע 1 וגבחת ) . גוון הלבן . – צבע . 2 ים בגובה העור . ינקודת אודם, שינו – פתוך . 3 התמעטותו גורמת לטהר את הנגוע . ,התפתחות הנגע מטמאת – יון . פס 4 מטהר . – מטמא, שער שחור – שער לבן . 5 . פסיוןמטהר, צמיחת השער היא כמעין – מטמא, קצר – שער ארוך . 6 סימן טהרה . – בוהק . 7 סימן טהרה . – סימן טומאה, ארוך או עגול – נגע מרובע . 8 טהור . – טמא, נגע מפוזר או כמעין עיגול פתוח – נגע סגור . 9 כגריס . – גודל מינימלי . 10 נוכחות של אום היא מסימני טומאה, ולפי פירושנו זו הבהרת עצמה ( להלן פ"ד מ"ט ) . . 11 8 - ,11 3ו בה רק תשעה סעיפים, יותר או פחות . רק סעיפיםיאפשר למנות את הרשימה כך שיהכמובן ר פרשנות מקראית . היתו,הם תורה שבעל פה הנגע פשה אבלכגון ש,כאשר יש בנגע סימני טהרה וטומאה כאחדהמה קור : העיקר במשנה חסר ? או צמח שער שחור אבל הפתוך נעשה חזק ונפוח יותר,נעשה ארוך אין תיאור מקביל של שלבי הטיהור, ומשתמע שאם המצורע נרפא הוא יטוהר כאשר עור בשרו יבריא מקדישה לנגעים את שמונה הפרקים הראשונים במסכת . לחלוטין . המשנה כח ) - שחין ומכווה ( ויקרא יג יח יה לנגע רגיל . יסימניה הם קרום לבן או אדמדם, והיא דומה בדיניה ובאופ ; השחין גם הוא מחלת עור יה כימית ( מי טבריה ) , אך לא מחמת ויחז"ל הגדירו את השחין כפגם בעור הנגרם בעקבות חבלה, או כו פוי הראשון . לאחר שלבייה, שוב לאחר שלב הרויהאש . המכווה היא הצלקת הנגרמת בעקבות הכו ואם הפגיעה נוצרת והעור נשאר דלוק הוא עשוי להיות,התרפאות הראשונית נותר העור פגועה מ"ד ) . המחיה מתחלקת - מוגדר כשחין או כמכווה ( פ"ט מ"ב ) . שלב מקדים לנגע הוא המחיה ( פ"א מ"ד

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא