|
עמוד:11
מבוא - אותמקוו 11 הראיות מיותרות, שכן מאות ואלפי המקוואות מימי הבית השני, מדור יבנה ואחריו מהווים עדות . המייתרת את עדות המסורות שמטיבן מספרן קטן יותר בשלב זה כמעט אין . תפוצת המקוואות מהתקופה שלאחר החורבן, לעומת זאת, מצומצמת יותר ות, על כן קשה לקבוע ממתי העדות הארכאולוגית שכבות יישוב מוגדרות מהתקופה שבין שתי המריד מדור יבנה מצויים סיפורים רבים על טבילה בפרט ועל שמירת טהרה . על צמצום מספר המקוואות 4 והדיון בה בכלל 5 חלק נכבד מהעדויות הספרותיות אסף אדרת . לפיכך היה מקום לצפות שגם . קוואות ובנו מקוואות חדשים במקומותהממצא הארכאולוגי יעיד שבדור יבנה המשיכו להשתמש במ ה תקופהמ, בשלב זה היחיד,אתר מפתח . שבהם נדרש הדבר, ואכן יש לכך מעט סימנים ארכאולוגיים רצועת ב . מרד בר כוכבאלפניננטשהיישוב נבנה לאחר חורבן הבית ו . בין המרידות נחשף בשועפטש לו חמישה מקוואות טהרה אשר שולבו בבתימ' בלבד, נתג 8 - מ' ורוחבה כ 500 - שטח צרה זו, שאורכה כ . צפיפות זו אינה נופלת מהצפיפות היחסית בירושלים של שלהי ימי הבית השני . המגורים של היישוב 6 מקווה נמצא גם במבנה הציבור בעתרי, שגם הוא נבנה בתקופה זו שבין המרידות מאוחר יותר . רובע אחד בציפורי, ובחורבת סוסיא ( איור מקוואות מרובים נתגלו עד עתה ב . מספר המקוואות קטן 7 ביתר היישובים שנחפרו נמצא מקווה בודד, אך לא ריכוז מקוואות כמקובל בתקופת בית שני . ) 1 . 8 תפוצה כרונולוגית זו חופפת את תקופת השימוש בכלי אבן שני אלו הם הסממנים הארכאולוגיים . י, בעייתי יותר, הוא תפוצת כלי חרס סימן שליש . הבולטים לשמירת מצוות טהרה הלכה למעשה ביישוב היהודי נמצאו רק מעט כלי חרס מיובאים, ואיננו יכולים עדיין לקבוע מה היה הנוהג . מיובאים על כל פנים, בתקופה הרומית המאוחרת ( מהמאה השלישית . הרווח בארץ בתקופה שבין המרידות ימי הבית הם נדירים ביותר ומצויים רקואילך ) הם תדירים כמעט בכל החפירות, ואילו באתרים מ . באתרים גדולים, "ערים" כגמלא, טריכיאה ( מגדל, בצפון מערב הכנרת ) וכיוצא באלה . מסכת מקוואות מתארת את המקווה הבנוי והשלם, אך יש בה גם הד חזק למקווה זמני ומאולתר רק משנה אחת עוסקתלמעשה עד סוף פרק ה . עדויות לכך נראה בפירושנו ( פ"ו מ"ג ; פ"ד מ"ב ) לעומת זאת . במקווה בנוי ( פ"ד מ"ד ) , והשאר או במקווה שצורתו אינה ברורה או במקווה מאולתר במקביל מצויות גם עדויות למקווה שהוא מבנה . בפרק ו מ"ט ומ"י משתקפים מקוואות משוכללים . ווהקבוע, כגון פ"ו מ"א המדברת על "עוקת המערה", ופירשנו שהיא תעלת הזנה למק 4 . שועפט,פרנס - נתן וסקלר - בר 5 להלן נעיר על כך שבדור אושא נחלשה שמירת מצוות . 173 - 359 לתקומה, עמ'אדרת, מחורבן הטהרה, או ליתר דיוק העדויות התלמודיות על עיסוק בטהרה ועל חידושי הלכה בתחום זה מכאן משתמע שבדור יבנה נשמרו הלכות טהרה באותה תפוצה, והעיסוק ההלכתי בהן . מתמעטות . היה רב 6 אדלר, . עם זאת בהחלט ייתכן שהמקווה נחצב לפני בניית החדר הציבורי . זיסו וגנור, בית כנסת . 65 - 67 טהרה, עמ' 7 . 67 - 69 אדלר, שם, עמ' 8 . 195 - 002אדלר, שם, עמ'
|
הוצאת משנת ארץ ישראל
|