הקדמה

עמוד:יב

ה ק ד מ ה יב מסכת נידה על התחום הרפואי ניתן למצוא מידע אינטרנטי רב . חלקו נכתב מתוך מבט המבוסס בעיקר על ההלכה היהודית לדורותיה, זאת על חשבון הדיוק העובדתי - ריאלי . כתוצאה מכך המידע איננו בטוח ואיננו מקצועי . התערבבו בו לא מעט אמונות תפלות . המידע הרפואי שבחיבורנו מבוסס על מחקר וניסיון רפואי רב היבטי, שמציג ד"ר רוזנק . הוא עדיף בהכרח על המידע הרווח בציבור, וכן על המידע שיש לנשים עצמן, שכל אחת מהן מכירה את ניסיונה האישי בלבד . מסכת נידה מציבה לפני החוקר והלומד הדתי אתגר מיוחד . העולם הקדום ניצב לפני תופעת הלידה והמחזור הביולוגי של האישה בפליאה . סביב דם המחזור נקשרו אגדות, וגישה ריאלית התערבבה עם פחדים, חששות מאגיים, ואמונות תפלות . מה שנראה עבור חוקר מודרני כתופעה ביולוגית ברוכה, תנאי הכרחי 1 ללידה, וחלק מהגלגל הביולוגי של האישה היה בימי קדם גם מבעית ומפחיד . בתנאים אלו יש לצפות גם להשתלבות מרכיבים מסוג זה בהלכה, או לפחות לחדירתם אליה . במצב כזה יש לצפות להופעתם של מרכיבים עממיים שיכללו השקפות רבות מעבר להלכה, מתוך שילוב של יראת שמים וחרדה . אנו נָראה שבהלכה התנאית נעשה מאמץ רב שלא לכלול מרכיבים חוץ הלכתיים בהלכה . בתקופות מאוחרות חדרו מרכיבים כאלה . במקביל, חלק מההסברים האמוראיים אינם עומדים במבחן התצפיות הרפואיות בנות זמננו . בספרות חז"ל הקנונית, הגישה המאגית נדחקה לשוליים, אך לא נעלמה . כך נחלקים חז"ל, האם הופעת דם המחזור היא קללה או ברכה . ביטוי לכך יש במשנה להלן בפ"ט מ"א ובדיונים סביבה . המשנה מציינת שיש נשים שדמן מרובה ויש שדמן מועט . ונראה שבעיני המשנה זו תופעה טכנית, אך בתלמודים המפרשים את המשנה מתקיים דיון האם הדם הוא סימן קללה או ברכה . "תנא : דור קטוע . תני רבי חייא : כשם שהשאור יפה לעיסה - כך דמים יפין לאשה . תנא משום ר"מ : כל אשה שדמיה מרובין - בניה מרובין" ( סד ע"ב ) . בסוגיה זו שתי דעות . האחת טבעית וריאלית והשנייה פחות . כך גם בסוגיה בבלית אחרת ( כתובות י ע"א ) שיש לה מקבילה ארץ ישראלית ( מדרש שמואל ב יג ) . כך גם במקורות אחרים, הופעת המחזור היא אחת הקללות שנתקללה האישה ועונש על חטאה של חוה . במדרש קיצוני, שטרם נדפס מובאת התקווה או האמונה "ולעתיד לבוא יסורו אלו הגזירות ( עשר הגזירות שהונחתו על חוה בגלל 2 העמדה שמצוות בטילות לעתיד חטאה ) מתוך היראה והדעה שתהיה בישראל" . לבוא נדירה במחשבת ישראל, והרמב"ם רואה בה כפירה בעיקר . זו רק דוגמה 1 ראו דוגלאס, טומאה ופחד . 2 מתוך קטע מדרשי הקרוב למדרש 'פתרון תורה' מצוי בספרית המכון לכתבי יד באוניברסיטה העברית בירושלים . 10 / 02052 75, . אם יזכני החונן לאדם דעת, נפרסמו .

תבונות


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר