|
|
עמוד:ו
ראובן היה טוב לב, אוהב אדם, צעיר ברוחו ובת צחוק משוחה על שפתיו תמיד . היה ידוע ברגישותו לכל אדם ואדם . הוא עסק כל חייו במעשי חסד בגלוי ובסתר . ראובן היה אהוב על כל מכריו – יהודים ושאינם יהודים, ותמיד, בכל זמן ובכל עת, היה נכון לסייע בעזרה מכל סוג שהוא . הוא ידע לתת לכל אחד, ילד, מבוגר, קשיש או חולה את המקום שלו ואת ההרגשה שהוא יחיד ומיוחד, וכך לעיתים הצליח להציל ממש במאור פניו נשמות תועות שלא מצאו את מקומן . דרכו הייחודית בהשכנת שלום בין חברים נודעה לשם דבר בקהילה, ותמיד תוך הקפדה על כבוד הבריות כדי שלא יבואו חלילה לידי בושה . ראובן היה איש אמונה והמחיש את ההנחיה "התהלך לפני והיה תמים . . . " . אהבתו לתורה וללימוד הייתה כה מוחשית, כך שתמיד הצליח להדביק את הסובבים אותו בשמחת הלימוד, אם כאשר השתתף בשיעורים ואם כשלימד תלמידים ובני משפחה תנ"ך . לכל מקום שהגיע הביא עמו שמחת חיים ומאור פנים . בעיניים מאירות ובשירה מרוממת נפש הצליח לעורר השראה בכל הסביבה, הן במשפחה המורחבת והן בקהילה החברתית . אהבתו של ראובן לארץ ישראל הייתה אהבה אמיצה, ובאה לידי ביטוי הן בפועלו לבניית ביתו ביישוב צעיר ומתפתח בשומרון, והן באהבתו לטיולים ברחבי הארץ בכל הזדמנות . ראובן היה חבר פעיל ונמרץ בקהילת היישוב אלקנה, ושימש במשך שנים רבות כחבר הנהלה וכגבאי בבית הכנסת "מורשת יהודית" . אנשי אלקנה הכירו והוקירו את ראובן, בין השאר על היותו בעל תפילה בבית הכנסת במהלך כל השנה ובעיקר בשל תפילותיו המרגשות בימים נוראים . ( חלק מתפילותיו הוקלטו לרגל יום הולדתו ה- 60 : תפילת ראש השנה תפילת יום הכיפורים
|
|