|
|
עמוד:12
12 חיוב השכל ושלילתו בהגותו של ר' שניאור זלמן מלאדי מסוימת, תמצית הבעיה שעל אודותיה דברינו נסובים בספר זה . במשפט הראשון שלום מדבר על הנטייה של הוגי חב"ד לעיון מעמיק ושיטתיות מחשבתית ; במשפט האחרון הוא משתמש במונח "פילוסופיה", ומושג זה נראה לכאורה תואם וממשיך את שנאמר ברישא . ברם, את המילה "פילוסופיה" הוא שם במירכאות, מה שרומז אולי על כך 4 שלום סתם ולא פירש, אך רבים שלא מדובר על פילוסופיה במובן הקלסי של המילה . מהחוקרים, בני זמנו ואלו שבאו אחריו, נטו לראות את מייסד השושלת החב"דית כמי שאהד פילוסופיה ונמשך אחריה . נציג בקצרה כמה דוגמאות . שמעון דובנוב מתאר את ספר התניא בתור "נסיון ראשון של פילוסופיה במקצוע, 5 רש"ז, אומר דובנוב, השתייךשבו היה אסור בהנאה אפילו אבק של פילוסופיה" . לתנועה החסידית, ששללה את הפילוסופיה מכול וכול, אך הוא פרץ גדר בכותבו את ספר התניא שהינו, לדעת דובנוב, ספר פילוסופי . ישעיה תשבי ויוסף דן קובעים : "רש"ז הדגיש את מעלות הדעת והתבונה כנגד אמונה עיוורת ללא השגה שכלית עצמית . 6 העדפת השגה מאז מוחזקת חב"ד כת אינטלקטואליסטית, ואפילו זרם רציונאליסטי" . שכלית עצמית על פני אמונה עיוורת היא מאפיין מובהק של העמדה הפילוסופית, ולכן חב"ד מוחזקת, בעיני חוקרים שונים, כזרם רציונליסטי . בהתאם לכך אומרת רבקה ש"ץ אופנהיימר : "מאז ומעולם ראו כותבי תולדות העתים את חב"ד כחסידות 'יוצאת דופן' 7 משה חלמיש מעיד : "דרכו המעמיקה במקצת, בעיקר בשל גישתה הראציונליסטית" . של רש"ז, גישתו המחייבת הפעלת המוח במסגרת עבודת ה', הביאו כותבים שונים 8 לציין את רש"ז כפילוסוף" . לצד הערכות כלליות אלה, יש חוקרים שהתייחסו לסוגיות ספציפיות בהגות רש"ז . בנוגע לשכל האנושי, צבי בראון קובע "שהשכל הוא המחדיר באדם את היראה 9 הפרק בתניא שרעיון זה מובע בו מועלה על ידוהאמיתית ואת האהבה האמיתית" . 4 כפי שיוסבר בהמשך, יש הבדל תהומי בין המושגים עיון, ניתוח, שכלתנות, אנליטיות, דיסקורסיביות, סכולסטיות וכדומה לבין רציונליזם ופילוסופיה . המונחים הראשונים מתייחסים ל"איך", כלומר לדרך ולאופן שבהם דנים ברעיונות מסוימים . המונחים האחרונים מתייחסים למהות, דהיינו למקור הידע, סמכותו, הדרכים לשפוט אותו, לאמתו או לפוסלו . לדוגמה, ניתן לקחת רעיון מסוים ולהשתמש בשכל כדי לקבוע אם הוא אמיתי או שקרי ; זו אחת המשימות שלקחה על עצמה הפילוסופיה הרציונליסטית . ניתן, לעומת זאת, לקחת רעיון, מבלי להתייחס לשאלה אם הוא אמיתי או שקרי, ולהשתמש בשכל כדי לנתח אותו באופן אנליטי ( ראו עוד להלן במבוא לחלק א ובנספח לחלק ד ) . 5 דובנוב, החסידות, עמ' 232 . 6 תשבי- דן, חסידות, עמ' 812 . 7 ש"ץ, רש"ז, עמ' 515 . 8 חלמיש, רש"ז, עמ' 400 . 9 בראון, האמונה, עמ' 421 .
|
|