|
|
עמוד:10
10 פ ר ק ר א ש ו ן ומשתקפות במרבית פרקיו של הספר . הטלטלה העיקרית שבהן התבטאה בהעצמתו של המתח בין חילוניים לדתיים, מתח שהמורים עמדו במרכזו . מאבקי שליטה מרתקים אלה נגעו בשאלת מימונם של בתי הספר במושבות, אך בעיקר בשאלת רוחם החינוכית, והיו סוערים ומורכבים . הם ניטשו גם בזירות הפנימיות של המושבות, בתוך קבוצת המורים וקבוצת האיכרים או ביניהן, וגם בין המושבות לבין מחלקת החינוך של ההסתדרות הציונית או בינן לבין יק"א . במקביל ביססה מחלקת החינוך את תהליכי הבנייה שהנצו בתקופה הראשונה, החל מתחום תכניות הלימודים, עבור בפיקוח וכלה בתברואה . במילים אחרות, מרכז הכובד נע אפוא בין בנייה ממסדת לבין מאבק דינמי בכל אחת מהתקופות . הדגשים שמעניק הספר לכל אחד משני אלה מותאמים בהכרח לתמונת מצב זו . מתודולוגיה לדיסציפלינת המחקר של ההיסטוריה החברתית כמה השלכות מהותיות . אחת מהן נוגעת למהותה של זירת המחקר . עד מהרה התחוור לי שהדיון צריך לכלול יותר מיחסי הגומלין בין שני המשתנים ‘מחנכים‘ ו‘חינוך‘, משום שבחינת הקֶשֶר בין אדם לבין תפקיד חברתי – ערכי מעניקה מקום רחב להקשרים נוספים . הקשרים כאלה נוגעים לא רק למרחב ולזמן, אלא גם למרכיב רגשי טעון שליווה את עולם החינוך במושבות כל השנים . הקשר נוסף הוא זה המתייחס לעולם האמונות והערכים של מורים ואיכרים, ולאו דווקא לתכנים כי אם לבהירות שבהם נוסחו, למידת הביטחון בתקפותם או לאינטנסיביות שבהם בוטאו . הקשר אחר הוא ההקשר החברתי ואף אותו אין לראות כפשוטו, אלא יש לעמוד על האלמנטים החיצוניים שהגבילו אותו — שליטתן הבלתי מעורערת של יק"א, ומאוחר יותר של מחלקת החינוך, שנטלו תשעה קבין של חירות המעשה מן המורים ומן האיכרים גם יחד . המצוקה הכלכלית התמידית שימשה כוח סמוי נוסף שהגדיר מהלכים חברתיים ופגע גם במערכת החינוך המקומית . עניין אחר הוא נטייתה של ההיסטוריה החברתית לצמצם את עצמה במקרים רבים למסגרת של ההיסטוריה המקומית, המתמקדת במרחב מוגדר ולא גדול . יתרונה של ההיסטוריה המקומית מצוי ביכולתה להכיל מקרה מבחן ולבחון אותו לעומק מזוויות שונות . כך מתאפשר להבחין בדקויות הנעלמות מעינו של החוקר בסביבות רחבות ידיים . מנגד עולה טענה שהשלכת מסקנות מסביבה מקומית למרחב גדול, בתחום הגאוגרפי ( ארץ ישראל כולה ) או האנושי ( החברה היישובית כולה ) , אינו תקף מבחינה מדעית, שכן גלומה בו הנחה שגויה שתנאי מ ב ו א
|
|