אתגרים מחקריים

עמוד:11

11ה מ ו ש ב ה הג ל י ל י ת ו ה ח י נ ו ך ה ע ב ר י 11 הזירה והמשתנים הנחקרים זהים . ואולם למעשה, אין מטרתה של ההיסטוריה המקומית להשליך פתרונות ומסקנות, אלא להעלות שאלות שקשה יותר לזהותן ולנסחן במחקרי מקרו . הסיטואציה המקומית מסייעת להתמקד בפרטיהם של מקרי מבחן וכך הופכת אותם לברורים יותר . דוגמה טובה לכך היא המחקרים של דבורה ברנשטיין ושל תמי רזי על אוכלוסיות שוליים נשיות בתל אביב 11 ממחקריהן עולות שאלות חדשות ועמוקות על יחסי גומלין בתקופת היישוב . בין עדות, דימויים עצמיים, עמדות ערכיות, דינמיקות טיפוליות ועוד . כאשר הזירה המקומית היא גם פריפריאלית מתחדדים עוד יותר מצבים משבריים בשל רפיונו היחסי של הפיקוח המוסדי — תופעה המאפשרת תצפית נוחה יותר לחוקר . מצבים כאלה אכן קיבלו דגש מיוחד בגליל, שהיה מעין פרח בר, שלא זכה לתשומת לב מצד המוסדות הציוניים אלא משעה שתבע אותה מהם, בעיקר אחרי 1920 . לבסוף עולה עניין הגדרת התקופה . כתיבתה של היסטוריה חברתית מצריכה תדיר שבירה של האיזון או של הרצף הלינארי – כרונולוגי המצוי במרבית ההיסטוריות הפוליטיות, שכן היא מעניקה יתר חשיבות למצבים על פני התהליכים . כלומר, הספר דן בעיקר בתגובות לתהליך היסטורי, ולכן הוא מתמקד בעיקר בהשלכותיהן של ההתרחשויות ובניתוח תוצאותיהן . כך הופך ההיבט התהליכי, ההכרחי בכל ספר היסטוריה, לציר עורפי תומך במקום למושא העניין המרכזי בכתיבה . חשיבותו של התהליך אינה נמוגה משום כך, אלא שהיא לובשת תפקיד שונה מזה הניתן לתהליך בספר העוסק בהיסטוריה פוליטית או ‘היסטוריה אירועית‘ . ובאמת, כיצד כותבים ספר על ההיסטוריה של חינוך ומחנכים ? האם דנים תחילה באדם או במעשה, בתנאי העבודה או באיכות ההוראה ? ומה מקומו של התלמיד ? וההורה ? ואשת המורה ? שיבוצם של הנתונים והניתוחים התגלה כמלאכה קשה במיוחד . אך מרתקת ! אביא רק דוגמה אחת : רבות התלבטתי האם להשתית את הדיון במורים על בסיס אישי או על בסיס נושאי . בדרך כלל בחרתי בבסיס הנושאי וכך מתפרקות בספר ביוגרפיות אישיות לגורמיהן ושבות בכמה וכמה מקומות לאורך הפרקים : 12 המורה הצעיר, משפחת המורה, תהליכי ההתמקצעות, תהליכי החילון . . . 11 ברנשטיין, נשים בשוליים ; רזי, ילדי ההפקר . על היסטוריה מקומית ראו בקט, היסטוריה מקומית . 12 קרים, המורה העברי, עמ' ,4 מדברת על 'ביוגרפיה קולקטיבית', ומציעה בחיבורה פירוק תמטי שבכל אחד מסעיפיו היא כורכת כמה מורים, אך קרים בחרה במדגם מייצג של 19 מורים ( ממושבות יהודה ) . מ ב ו א

יד יצחק בן-צבי

הוצאת אוניברסיטת בר אילן


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר