|
|
עמוד:12
השפה העברית בראי חכמת ההיגיון 12 השונים ביצירתה של שפה בתפיסה הפילוסופית ההלנית, ועומד על שתי התפיסות העיקריות בדבר תפקידה של המילה : התפיסה האפלטונית, הרואה קשר טבעי בין המילה למסומנה ; והשיטה האריסטוטלית, הרואה במילים מוסכמות בלבד . אני מציג גם את השלבים הללו בפילוסופיה המוסלמית ועומד על תפיסתו של הרמב"ם בעניין זה . לאחר הצגת המקורות תיבדק הדרך שבה תפס כספי את התפתחות השפה, הקשורה, כאמור, בתורת ההיגיון, שהיא מרכזית כל-כך בכתביו של כספי . הפרק השני עוסק ביתרון הלוגיקה — ההיגיון — על פני כללי הדקדוק, בהתאם למשנתם של אלפאראבי ושל כספי . הפרק דולה מכתביו של גדול הלוגיקנים בעולם המוסלמי מובאות העוסקות בתפקידו של ההיגיון ובעליונותו על הדקדוק, וכמו כן נזכרות מובאות דומות מכתביו השונים של כספי . בפרק מזוהית השפעה של ממש של העולם המוסלמי בכלל ושל אלפאראבי בפרט על פרובנס היהודית במאה הארבע-עשרה, בכל הנוגע לתפיסת ההיגיון, תפקידו וחשיבותו . השפעה זו מתבטאת לא רק מבחינה מדעית אלא גם מבחינה תרבותית וערכית . הפרק השלישי מיוחד לשפה העברית, ונבדק בו ייחודה של השפה העברית בהגות היהודית שקדמה לכספי, אגב התמקדות ברמב"ם, שממנו ינק כספי את עיקרי דעותיו בתחומים רבים . לבסוף מובא דיון בשיטתו של כספי, שממנו עולה כי כספי היה אפלטוני בתפיסתו, שלא כרמב"ם . כספי סבר שהמילה בשפה העברית מגלה את טבעו של המסומן ואת תכונותיו, ועל כן היא ההגיונית ביותר מכל השפות . כמו כן אצביע על קשר אמיץ בין האופן שבו תפס אלפאראבי את תפקידה של מלאכת הלוגיקה ובין תפיסתו של כספי . בפרק הרביעי נידונים עקרונות בלשניים ותאורטיים העולים מספרו של כספי 'רתוקות כסף' ; עקרונות אלו, הנגזרים ממשנתו הפילוסופית של כספי, מתחלקים לכמה סוגים בהתאם למקורם : העקרונות הקשורים לשלבי היווצרותה של השפה ; העקרונות הלשוניים הנגזרים משלב ההסכמיות בלשון ; והעקרונות הבלשניים המיוחסים למחוקק השפה, שתפקידו ליצור מילים שיתאימו למסומנים, כמו בשיטה האפלטונית . אגב הצגת הדברים אפשר יהיה לראות שעקרונות רבים ומחודשים של כספי מעוגנים בתפיסה לוגית רחבה, המטשטשת את תקפותם של כללי דקדוק פרטניים ; בכך שונה כספי באופן מהותי מכל המדקדקים והמילונאים שקדמו לו . לאחר מכן ייחקרו העקרונות הלשוניים של כספי שמקורם בבלשנות המערבית . למן המאה השתים-עשרה, בעקבות גילוי תרגומים של כתבי אריסטו, נעשו ניסיונות להחיל את הגישה האריסטוטלית על החשיבה הבלשנית ולחקור את הדקדוק העיוני, העוסק בצדדים ההכרחיים של השפה התקפים בכל השפות . כספי הושפע ממגמות אלו, והשפעה זו על תפיסת הלשון שלו נבחנת בסעיף זה . הפרק החמישי מיוחד לעיון במילונו של כספי, 'שרשות כסף', ומקומו במדע המילונאות בימי הביניים . המילון נבחן כאן בהשוואה למילונים אחרים בימי הביניים, אגב סקירה יסודית ומפורטת של המילונאות העברית בימי הביניים . בפרק זה מושווים למילונו של
|
|