מבוא

עמוד:13

מ ב וא | 13 3 איני מכיר הוגים מערביים שנדרשו לחשיבותו של המקצועי הוא טיפוגרפיה, הכתב האלפביתי כמערכת עצמאית, כל שכן לחשיבותן של אותיות יחידות . דוגמה המבהירה את סלידתה של ההגות המערבית מחשיבותו העצמאית של הכתב, ובתוך כך גם מחשיבותן של אותיותיו, עולה מדברים מפורסמים שכתב אבי הבלשנות הסטרוקטורלית פרדינן דה סוסיר, שבהם הסביר מדוע אין לייחס חשיבות למערכת הלשונית הכתובה : הלשון והכתב מהווים שתי מערכות סימנים נפרדות ; המערכת השנייה אינה קיימת אלא כדי לייצג את הראשונה . המושא הלשוני איננו מוגדר על ידי צירוף המילה הכתובה למילה המדוברת : האחרונה לבדה היא 4 המושא האמור . הספרות היהודית משלהי העת העתיקה נשענת על יסודות שונים בתכלית מהנחות אלה . בספרות זו אנו מוצאים דרשות העוסקות בגימטרייה, בנוטריקון 7 6 ומדרשים על צורתן הגרפית, 5 מדרשים על בריאת העולם מאותיותובתמורה, 8 השלכות הלכתיות הנגזרות ממעמדן העצמאי מדרשי אותיות יתרות וחסרות, 11 באותיות . 10 ומיסטיים 9 ומקורות המעידים על שימושים מאגייםשל האותיות, היחס הרב-גוני של הספרות היהודית מתקופה זו ואילך אל אותיות האלפבית מעלה את השאלה כיצד להסביר את מעמדן הייחודי של אותיות האלפבית בשפה שתהיה מובנת לקורא בן זמננו . כדי לחדד את השאלה הזאת אני מבקש לציין 3 על כך ראו להלן בהקדמה לפרק השישי, הערה 2 . 4 דה סוסיר ,2005 עמ' 64 . 5 על שימושים בגימטרייה, בנוטריקון ובתמורה בספרות חז"ל ראו למשל מ"ש ד, יא ; עירובין סה, ע"א ; סנהדרין כא, ע"ב ; סנהדרין לח, ע"א ; שבת קד, ע"א ; שבת קה, ע"א ; בר"ר ( תיאודור-אלבק ) מב, ג ; וי"ר ( מרגליות ) יט, ב ; וי"ר ( מרגליות ) כח, ד ; איכ"ר ( בובר ) כא, ע"א . 6 על בריאת העולם מאותיות ראו להלן הפרק הרביעי . 7 על המדרשים על צורות גרפיות ראו להלן הפרק השישי . 8 מדרשי היתרות והחסרות רבים מאוד . למחקרים הנוגעים בנושא זה ראו למשל אלון תשל"ג, א, עמ' 310 - 318 ; גוטמן תרפ"ה, ג, חלק א, נספחים, עמ' ז ; נאה תשנ"ב . 9 על מעמד האותיות כיחידות עצמאיות בפסיקת הלכה ראו להלן הפרק השני . 10 על נושא זה ראו למשל 1996 Janowitz 2002 ; Rohrbacher - Sticker , וכן להלן בפרק החמישי, עמ' 153 - ,154 165 - 168 . 11 על כך ראו להלן בפרק הרביעי, עמ' 90 - 99 ; הפרק החמישי, עמ' 165 - 168 .

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר