מבוא

עמוד:14

בן-גוריון והחוקה 14 רצה, בלי רחמים, שלח את ה'ס . ס . ' שלו שירו בלי רחמים והם עשו זאת . ואנחנו עשינו מה שעשינו ובשטח קטנטן — אין להשוות זאת עם רוסיה, עשינו זאת באופן יחסי יותר ובלי 8 כפייה ובלי מכונות ירייה . אף כי גם לבן-גוריון היו הכרעות מוסריות לא ראויות, ואף כי גם הוא פעל לעתים בניגוד לנורמות משפטיות תקינות, טענתי בעינה עומדת : בהנהגתו של בן-גוריון — ובהכוונתו הברורה והמודעת — התפתחה ישראל כמדינת חוק דמוקרטית, בעלת חברה אזרחית תוססת ופתוחה, צבא ממושמע הכפוף לחוק ולדמוקרטיה, פרלמנט שנבחר בבחירות כלליות וחופשיות, מִנהל ציבורי מקצועי וממלכתי ומערכת משפט עצמאית וחזקה . כדי להבין את עמדתו המורכבת של בן-גוריון, אני מאמץ בספר במודע השקפה רחבה על המשפט והחוקה . אני מרחיב את נקודת המבט מפרספקטיבה לגליסטית פנים-משפטית לפרספקטיבה חוקתית-אזרחית רחבה יותר, שמאפשרת מבט נרחב על התנהלותם של אישים ושל מוסדות השלטון . זו התבוננות חיונית בעיקר כאשר מדובר בבחינת דרכי פעולתו של בן-גוריון . ראש הממשלה הראשון לא היה לגליסט במובן הצר, כלומר הוא לא דבק בכללים, בהליכים 9 אלא החזיק בתפיסה חוקתית-אזרחית עמוקה, וב'טקסים' המשפטיים, המכירה בחשיבותם של המשפט ושלטון החוק לחברה . לכן רק הרחבת המבט מלגליזם ל'חוקתיזם' מאפשרת לנו לראות נכוחה את עמדתו החוקתית של בן-גוריון במלואה ואת הקשר העמוק שלה למערך תפיסותיו הכללי . גם את רעיון החוקה אני קורא כאן בצורה רחבה — פוליטית ולא רק משפטית . בשפות האירופאיות המילה ' Constitution ' נושאת שני מובנים קשורים אך שונים : מובן פוליטי רחב, שמשמעותו מכלול ההסדרים, המוסדות והכללים המבטאים את הסדר המשטרי ואת

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא