מבוא

עמוד:13

מבוא 13 את הרוחות, ללבות מלחמת תרבות ואולי אף מלחמת אחים ולסכן את המטרה החשובה של בניית מדינת חוק דמוקרטית . על כן הוא סבר שרצוי דווקא להימנע מחקיקת חוקה כתובה ולרכז תחת זאת את המאמצים החוקתיים במהלכים קונסטרוקטיביים שיכוננו בישראל משטר מתוקן . זהו אפוא מקרה בולט של תמרון פוליטי, שנראה במבט ראשון אופורטוניסטי, אך נועד לבטא בסופו של דבר את הגשמת אמונותיו האזרחיות והחוקתיות הבסיסיות . הספר הזה אינו עוסק בניתוח מוסרי של המדיניות הבן-גוריונית . אמת, אני טוען שהכרתו החוקתית העמוקה של בן-גוריון נגזרת מתפיסת עולם הומניסטית-פוליטית מגובשת . בן-גוריון האמין בעקרונות היסודיים של המודרנה, קרי ברעיונות החירות, השוויון, האחווה והשותפות האנושית ; ומובן כי בעצם ההכרה בערכים אלה 6 אולם בן-גוריון פעל במציאות מקופלת גם עמדה אתית עמוקה . מורכבת מאוד, וברור כי היו מקרים שבהם התנהגותו היתה פגומה 7 עם זאת, יש להיזהר ולהבחין מבחינה אתית וערכית-משפטית . היטב בין מקרים מסוימים אלה ובין טענתי הכללית כי בן-גוריון היה ביסודו של דבר המנהיג שהוביל את המהלך הגדול של יצירת מדינת החוק הדמוקרטית הישראלית . בצדק זעם בן-גוריון על חוקר התלמוד וההלכה אפרים אורבך, שהשווה בין הממלכתיות הישראלית לטוטליטריזם הרצחני של ברית המועצות . כאשר אורבך טען בשיחה עם בן-גוריון שקריאתו של ראש הממשלה 'להוציא לפועל הכוחות הגנוזים בעם היהודי' מזכירה לו קריאות דומות של סטלין, הזדעק בן-גוריון : [ הרוסים ] לא הפעילו הכוחות הגנוזים, הרוסים השתמשו בכוח כפייה . היו גם כוחות גנוזים, הקומוניזם לא היה לגמרי על פי גזירה, אבל העם הרוסי פעל על פי רוב על פי גזירה, סטאלין ירה 10,000,000 רוסים ואחרים, שלא רצו לעשות מה שהוא

הוצאת אוניברסיטת בר אילן

הוצאת דביר תל-אביב


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר