|
|
עמוד:6
אדם חדש בצורת יהודי : עיון בהגותו של א"ד גורדון 6 במושג העצמי, בשאלת החיים הראויים וביחס האידאלי שבין היחיד לחברה . מסות ארוכות שמרביתן הופיעו בכמה וכמה גרסאות, ושעברו אין-ספור שכתובים . מאמרים שהושקעו בהם עמל רב ומחשבה רבה . מאמרים שאת רובם המוחלט גורדון מעולם לא שלח לפרסום, ואת חלקם גם לא השלים . כשעיינתי בדפים הללו חשבתי על האדם שכתב אותם : אדם מבוגר, בן יותר משישים, שחי בארץ שלא התרגל לגמרי לאקלימה, ועסק בעבודה גופנית קשה שלא הוכשר אליה . אדם שחי בין אנשים צעירים ממנו בשלושים-ארבעים שנה, אנשים שאולי העריצו אותו וללא ספק אהבוהו בכל לבם, אבל דומה שכמעט אף אחד מהם לא באמת הבין אותו – והמעטים שהבינו לא הסכימו אתו . ניסיתי לדמיין כיצד הוא יושב לו לפנות בוקר בצריף בדגניה או בעין-גנים, לאורה של עששית נפט, כשבחוץ עדיין שוררת חשכה . כיצד הוא נאבק ברעיונות, בונה מגדלים תאורטיים, מנסה ליישב בעיות פילוסופיות . מתאמץ להתמודד עם כמה מהשאלות הקיומיות שהעסיקו את המחשבה האנושית מאז ומעולם . וכל זה כאשר הוא לא בטוח כלל ועיקר האם אי-פעם יקרא מישהו את דבריו, או האם יש להם קהל . במובן מסוים, הספר הזה נועד לעשות צדק עם האיש הזקן מדגניה שהקדיש את ימיו לעבודה בשדה ואת לילותיו למאבק בשאלות מטפיזיות . משום כך הספר עוסק בגורדון הפילוסוף, לא בגורדון הצדיק החילוני או בגורדון החלוץ ואיש העלייה השנייה . לאורך הספר אני מתמודד עם הטקסט הגורדוני על מורכבותו, במטרה להתחקות אחר השיטה הפילוסופית שעומדת בבסיסו . כמובן ביסוד הדברים עומדת ההנחה שאכן יש כאן שיטה פילוסופית בעלת ערך, ולא הגיגים גרידא . כפי שאנסה להראות מדובר בשיטה פילוסופית שתחילתה בשאלות הגדולות : מהו אדם, מהי ידיעה ומהו האני, וסופה בסוגיות של מוסר, לאומיות ופוליטיקה . מדובר בהגות מקורית, עמוקה ובעלת ערך, שיש לה לדעתי רלוונטיות גם כיום . מקובל לומר שבמרכזה של כל שיטה פילוסופית עומדת שאלה אחת מרכזית, שסביבה ומתוך הניסיון להשיב עליה התפתחה השיטה כולה . במובן זה ניתן לומר שהשאלה העומדת במוקד הגותו של גורדון היא שאלת החיים הראויים, כלומר מהי דרך החיים הנכונה עבור היחיד, עבור האומה ועבור האנושות . ותשובתו של גורדון היא שהחיים הראויים הם ״חיים של התפשטות״ – מושג הטעון במשמעויות אחדות : חיים שבהם האדם מממש את כל כוחות הגוף והנפש שלו ; חיים שבהם האדם מאפשר ל׳אני׳ שלו להתפשט כך שיכלול בתוכו גם את המעגלים הרחבים יותר של המשפחה, האומה והאנושות ; חיים שבהם האדם חי מתוך אינטנסיביות רוחנית ונפשית ; וכן, חיים שבהם האדם יוצר את ״חשבון החיים״ האישי שלו, כלומר את השקפת העולם הייחודית לו, השקפה שצמחה מתוך אישיותו ומתוך ניסיון חייו . תפיסת החיים הראויים שגורדון משרטט יש בה אפוא גם מרכיב של הגשמה עצמית, גם מרכיב של שותפות בחיים
|
|