|
|
עמוד:10
10 מבוא הרגשי המוטל על כתפיו . סוגיה זו מחייבת חשיבה הן לגבי עמדת המטפל במצבים אלה במונחי טכניקה ו"שפה טיפולית" והן לגבי יכולתו של ההורה להיות עד לעולמו הפנימי והרגרסיבי של ילדו ולהיות עמיד לתכניו ולעיבוד מאוחר של הפרעה מוקדמת ביחסים שנחוותה בתקופה טרום-שפתית . הפרק השלישי, הטיפול הדיאדי החיפאי כהזדמנות לשחזור אימת הנפילה וטיפול בה, דן אף הוא בחוויית ההיעדר האמהי, אך מייחד חשיבה למצב נפשי מוקדם יותר בחיי התינוק שיש בו אימת נפילה נצחית ואימת התפרקות אשר נחוו בהיותו נתון בתלות מוחלטת באובייקט והיו תוצר של כשל מתמשך בהחזקה האמהית ( ויניקוט, 1963 ) . בהיעדר תהליך של עיבוד וייצוג, אֵימות ראשוניות אלה עלולות להישאר חקוקות כטראומה אילמת, שתמצא את ביטויה בערוץ התנהגותי חסר פשר . מטרת הפרק היא לאפשר הבנה מעמיקה של אימת הנפילה ואימת ההתפרקות, ולתאר את המופע הייחודי שלהן אצל ילדים והורים המגיעים לטיפול . הפרק ידון בהיבט ההתפתחותי הבין-אישי המוקדם כרקע המסביר אימות הקשורות בנפילה והתפרקות, ובהמשכו יתואר המערך הייחודי של הטיפול הדיאדי המאפשר הפעלה של אימות לא מודעות אלה . מצב טיפולי רגיש זה מייחד חשיבות רבה לעבודת המטפל שמשמש מְכל המחזיק את הדיאדה, מאפשר את עיבודה של חוויית האימה, הן של ההורה והן של הילד, ומסייע ביצירת כלים לעיבוד חוויות אלה . בפרק מתוארים שני טיפולים שהם שחזור של אימת הנפילה המוקדמת ועיבודה במערך הטיפול הדיאדי . הפרק הרביעי, מדיאדה עד טריאדה בטיפול הדיאדי, אף הוא שופך אור על מחוזות מוקדמים בחיי הנפש ומתייחס למצב רגשי שכיח שבו הילד מתקשה לבסס תנועה התפתחותית ונפשית שיש בה ויתור על אחיזתו האילוזיונית בזולת מוכר וכניסה למרחב נפשי חדש של יחסים עם האחר אשר אינו בנתון בבעלותו הפנטזמטית ( 1989 Britton, ) . תנועה זו מחייבת כל אחד מהשותפים למסע — ההורים והילד — התמודדות אישית ובין- אישית, ומפעילה בכל אחד מהם את הדיאלוג הפנימי עם חומרי נפש אלה . במצב שבו מפגש עם "אחרות", זו שבתוכי וזו המתקיימת באחר,
|
|