|
|
עמוד:10
10 מבוא 1 המטרה העיקרית של הצגה זו מרכזיים בדיונים פילוסופים מודרניים . היא להוציא את הקורא מהחשיבה הדוגמטית שבה הוא שרוי ביום-יום, ולעורר בו תהיות ספקניות בנוגע לדברים שנראים לו מובנים מאליהם . אין מטרת הספר לתת תשובות חד-משמעיות לשאלות ולתהיות אלה, משום שלדעתי אין ולא היו כאלה במהלך כל ההיסטוריה של הפילוסופיה . המטרה היא, אם כן, להניע את הקורא לחשיבה עצמאית, כזאת שתעורר אצלו רפלקציה ביקורתית על החשיבה של עצמו . באופן אינטואיטיבי כולנו מרגישים שקיימת ממשות ומציאות בלתי- תלויה בהווייתנו, שאותה אנו יכולים לקלוט ולתפוס באמצעות חושינו ושכלנו . מתוך הרגשה זו אנו מניחים הנחה נאיבית שאכן מציאות כזאת קיימת . לרוב אנו אפילו לא מעוררים על הנחה זו ולא מעזים לשאול שאלות על אודותיה, ובוודאי לא להטיל ספק באמיתותה . עם זאת, משחר הפילוסופיה ועד היום, נעשו ניסיונות פילוסופיים רבים כדי להצדיק הנחה זו, וכולם עד כה עלו בתוהו . קשה מאוד ואולי בלתי- אפשרי להצדיק הנחה זו משום שכדי להצדיקה אנו חייבים להסתמך על חושינו ועל שכלנו . ברור שהסתמכות כזאת לא מאפשרת לנו לענות באופן חד-משמעי על השאלה "האם קיימת ממשות או מציאות כלשהי אובייקטיבית שלא תלויה בנו ? " . כל ניסיון לענות על שאלה זו באמצעות חושינו ושכלנו, יהפוך את המציאות לתלויה בנו, ובמובן הזה האובייקטיביות והאוטונומיות שלה תיפגע בהכרח . מכיוון שזהו המצב, אין בכוונת הספר לדון בהנחה זו או לנסות להצדיקה, אלא לדון ולעלות שאלות ותהיות ספקניות בנוגע ליכולת השכלית והחושית שלנו להכיר או לדעת משהו אמיתי על העולם . אי-לכך, הספר יגביל את עצמו לחקירה אפיסטמולוגית, וכמעט שלא יעסוק בחקירת "היש" ובשאלות אונטולוגיות המלוות אותה . בלשון אחרת, הספר לא יעסוק במדע עצמו, אלא בחוקי הכרה והיגיון הקובעים את המדע באשר הוא מדע . במובן הזה נעסוק במחשבה על המחשבה שלנו . מחד, למחשבה זו יש צורה ומאידך, יש לה תוכן . את הצורה נחקור במסגרת הלוגיקה הפורמלית, מפני שזו חוקרת את הקשר הצורני של המחשבות ומבלי להיכנס לתוכנן כלל . לעומת זאת, את תוכנן של המחשבות נחקור 1 כמובן אין כוונה ויכולת בסקירה זו למצות את כל הסוגיות הספקניות שמלוות את תורת ההכרה משחר ההיסטוריה, אלא, להציג כמה סוגיות בולטות באופן כללי ביותר, כך שימחישו לקורא את הרעיון המרכזי ואת המסר שאליו הספר מכוון .
|
|