|
|
עמוד:11
מבוא 11 במסגרת תורת ההכרה העוסקת בעיקר בשאלת היחס בין האמת לממשות — היחס בין הטבע של הידיעה ולבין מושגים : אמת , האמנה 2 האמנה היא סוג מסוים של מחשבה שאנו מצמידים לה ו הצדקה . ערך אמת — היא יכולה להיות בעלת ערך אמיתי או שקרי, ובכך היא נקשרת באופן הדוק ביותר למושג אמת ולשאלה רחבה יותר "מה היא האמת ? " . נוסף על כך, האמנה האמיתית למעשה מייצגת את הידיעה שלנו וקשורה באופן הדוק למושג ההצדקה, ומכאן קשורה לשאלה 3 רחבה יותר : "מה היא הידיעה וכיצד אפשר להצדיקה ? " . בכוונה תחילה, הפרקים בספר סודרו בסדר כרונולוגי כזה שיוכל לעזור לקורא לזהות את שלבי ההתפתחות של תורת ההכרה ככלל ושל הזרם הספקני בפרט, מיוון העתיקה — השלב שמייצג עבורי את היציאה מהבורות האפיסטמית, ועד ימינו אנו — השלב שמייצג עבורי את התקופה של אי-ודאות אפיסטמית . התפתחויות אלה יתוארו באופן מפורט בפרקים ראשון עד שישי . פרקים שביעי ושמיני נועדו להסביר לקורא את ההשלכות של אי-ודאות אפיסטמית על החברה המודרנית ( ויתור על החיפוש אחרי האמת וכניעה לדוגמטיות, לספקנות מוחלטת ולהונאה עצמית ) , ואולי להציע דרך פרקטית ומוסרית להתמודד איתה, וזאת כדי לאפשר המשך חקירה פילוסופית והמשך התפתחות של תורת ההכרה ושל המדע כולו, ומבלי להגיע לכאוס חברתי של החשיבה האנושית, שהדרך ממנו לסובייקטיביזם ולניהיליזם קיצוני קצרה מאוד . 2 כפי שנראה בהמשך, אחת ההגדרות המרכזיות והבעייתיות בפילוסופיה למושג ידיעה קושרת אותה להאמנה אמיתית ומוצדקת . לפי הגדרה זו, התנאים ההכרחיים לידיעה הם אמת והצדקה של האמנה . 3 בספר זה נעסוק בעיקר בידיעה מסוג מסוים, המכונה לעתים "ידיעה טענתית" או "ידיעה שכה וככה" . ידיעה זו היא למעשה ידיעה מדעית המתבטאת בעיקר באמצעות טענות המתארות מציאות כלשהי והיא שונה לגמרי מ"ידיעת איך" ( ידיעה בנוגע לאיך לעשות דברים, פעולות וכו' ) ומידיעה מסוג "היכרות ישירה" ( היכרות ישירה עם אנשים, צלילים, צבעים וכו' ) . באופן כללי ביותר, אפשר לומר שידע טענתי מקשר בין נושא מסוים וטענות אמיתיות בנוגע אליו . אי-לכך, מטבע הדברים ובאופן מסורתי, הפילוסופים לרוב מתעסקים בידיעה זו משום שהם מתעניינים בעיקר בשאלה "אילו טענות בנוגע לעולם הן אמיתיות ואילו שקריות ? " .
|
|