|
|
עמוד:8
8 פתח דבר ובמקומות רבים נוספים על פני כדור הארץ . אי - אפשר להבין את העולם המודרני בלי להכיר בחשיבותן של התנועות הלאומיות ושל מדינת הלאום . לפיכך כל בחינה היסטורית של העם היהודי בעידן החדש אינה יכולה להיות שלמה בלי התייחסות אל הציונות . אי - אפשר לתאר את ההיסטוריה היהודית משלהי המאה התשע עשרה ועד ימינו בלי להבין את התפתחותה של התנועה הלאומית היהודית ואת כינונה של מדינת לאום יהודית . ספר זה טוען שאין דרך להבין את התנועה הציונית בלי הקשר האמיץ בין המפעל הלאומי המודרני לבין העבר היהודי הקדם - מודרני . הציונות לא הייתה פרי של 'המצאת מסורת', כפי שמפרשים אותה חוקרים מודרניסטים שהלכו בעקבות ארנסט גלנר, אריק הובסבאום ובנדיקט אנדרסון . 1 היא ביטאה באופן ממשי את צורכיהם של היהודים כקהילה אתנית, תרבותית ודתית . התרבות היהודית הקדם - מודרנית, יותר משהייתה מכשיר בידי האליטה הלאומית הייתה בפועל מניע ראשוני ומרכזי להצלחתה של התנועה הציונית . הבסיס התרבותי המשותף לכלל היהודים הביא להתגייסותם של ההמונים 'מלמטה' ולהצלחתו של המפעל הציוני . הציונות הייתה אכן תנועה מודרנית פוליטית בעלת מטרות מדיניות קונקרטיות, ברם את עצם הצלחתה יש לזקוף בראש וראשונה לרכיב התרבותי שהקנה מצע משותף לכלל הזרמים והקבוצות שהרכיבוה . ההיסטוריון היהודי - צרפתי מארק בלוך הגדיר את עבודת ההיסטוריון כחקר האדם בממד הזמן . 2 הגדרה זו מתאימה גם לדרך שבה נהגתי בספר זה בחקר הציונות וביחסה לממד הזמן : לעבר, להווה ולעתיד . בלוך הזהיר את ההיסטוריונים מפני שתי רעות חולות : האחת היא ההתעלמות מן ההקשר ההיסטורי שבו נוצרת תופעה היסטורית מסוימת, דהיינו אין להבין תופעה היסטורית אלא בהקשר של זמנה והתפתחותה ; השנייה היא המגמה המנוגדת, המקדשת את ההווה ומעריצה את המיידי . עמדה כזו מנתקת במפגיע את הקשר בין ההווה לבין העבר ומתעלמת מן הקשר התרבותי העמוק הקיים בין תקופות היסטוריות . 3 כפי שהצעתי להלן הגישה התרבותית בחקר הלאומיות מתייחסת בדיוק כך אל חקר הלאומיות היהודית . היא רואה את הציונות כיצירה מודרנית עכשווית שאינה יכולה להיות מפוענחת אלא כחלק מן ההיסטוריה היהודית ומן העבר היהודי . ששת פרקי הספר הם שישה מקרי מבחן המלמדים כל אחד בתחומו על מרכזיותו של הממד התרבותי בחיי התנועה הציונית . את הרעיון לספר זה אני נושא עימי בשנים האחרונות . אומנם לא בכל התקופה הזו עסקתי בכתיבת הספר בפועל אבל הנושאים שבהם עסקתי במחקריי והקורסים שלימדתי בעיקר באוניברסיטת בר - אילן, במחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו, חידדו אצלי 1 גלנר, לאומים ולאומיות ; הובסבאום, לאומים ולאומיות ; אנדרסון, קהיליות מדומיינות . 2 בלוך, מקצוע ההיסטוריון, עמ' 72 . 3 שם, עמ' 67 – 88 .
|
|