|
|
עמוד:14
14 יצחק גל-נור אייל טבת התנהגות מוסכמים עם הגופים המפוקחים . גישה כזאת קיימת במדינות נוספות באירופה ( 1989 Wilson ) . חסרונה של הגישה נעוץ בסכנה של קיבוע פרצות, בעיקר לטובת אינטרסים רבי עוצמה המנוגדים לאינטרס הציבורי . מדיניות ההפרטה בבריטניה גרמה להתפתחות מדיניות שונה, שנועדה להבטיח שהמדינה אינה מסתלקת לחלוטין מאחריותה . המדיניות שננקטה הביאה להקמתם של גופים רגולטוריים מיוחדים כגון הרשות לתעופה אזרחית ( 1972 ) , הנציבות לשוויון הזדמנויות ( 1976 ) והמשרד לרגולציה של החשמל ( 1990 ) . צמצום המגזר הציבורי לווה בריבוי תקנות רגולטוריות ואף בהקמת גופים מיוחדים להסדרת הרגולציה עצמה, כגון המינהל הכללי לרגולציה ( Director General of Regulation ) של סוכנויות הביצוע בשירות המדינה ; ונציבות לתחרותיות, לתיאום וליישוב חילוקי דעות ( Bishop et ( ) Competition Commission al . 1995 ; Boyer and Saillard 2002 ) . התפתחות נוספת היא הרגולציה העל- מדינתית, כמו זו שבאיחוד האירופי, שנועדה להבטיח תחרות עסקית, מעבר חופשי 12 המשא ומתן על יציאת בריטניהשל עובדים בין המדינות, ושמירה על הסביבה . מהאיחוד, בעקבות משאל העם ב- 2016 , מתנהל בין השאר על הסוגיות האלה . במחקר שהקיף שמונים וחמש מדינות ובדק את קיומה או היעדרה של סוכנות 13 נמצא שמדינות דמוקרטיותרגולטורית עצמאית בשבעה-עשר תחומים נבחרים, 14 ההסבר לנטייה הזאת הואנוטות להקים יותר סוכנויות רגולטוריות עצמאיות . בדרך כלל הביצועים הטובים יותר של הסוכנויות הללו, אבל בפועל הנטייה מבטאת כנראה יכולת דמוקרטית לבזר סמכויות ולתת מקום נרחב למומחיות בתהליכי עיצוב ויישום מדיניות . לעומת מדינות כמו בריטניה, סלובקיה ופורטוגל, שבהן יש שבע-עשרה רשויות עצמאיות, בישראל אין נטייה להקים רשויות כאלה, 15 ונכון לשנת 2017 קיימות רק חמש רשויות עצמאיות בשבעה תחומים . 12 . דוגמאות אחדות לרגולציה כזאת הן הרגולציה בתחום החקלאות, שגרמה לייקור מוצרי מזון בבריטניה ; רגולציה בתחום ייבוא מוצרים, שהקשה והגביל כניסת מוצרים זולים מתחרים ; בשוק העבודה, בעיקר ביחס לגיוס כוח אדם ופיטורי עובדים ; ובתחום ההגירה, בעיקר בשל החשש מפני כניסת מהגרים בהיקפים גדולים . הגבלות אלו שימשו נימוק להצבעת הבריטים בעד פרישה מהאיחוד האירופי במשאל העם שנערך ב- 23 ביוני 2016 . ראו גם 2003 Vogel . 13 . התחומים הם דואר, בטיחות בעבודה, הגנת הסביבה, תקשורת, חשמל, מזון, הגנה על הפרטיות, גז, שירותי בריאות, תרופות - פרמצבטיקה, הבנק המרכזי, פיקוח על הבנקים, ניירות ערך, הגבלים עסקיים, פנסיה, ביטוח ומים . 14 . מקור : בסיס הנתונים של ג'ורדנה ועמיתיו ( 2011 . Jordana et al ) . את הנתונים המעודכנים ל- 2016 קיבלנו מפרופ' לוי-פאור טרם פרסום . תודתנו לליבי ממן- בורשטיין על הסיוע בעיבוד הנתונים . 15 . הרשויות הרגולטוריות העצמאיות בישראל הן בנק ישראל, הרשות לניירות ערך, הרשות להגבלים עסקיים, רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון ורשות המים .
|
|