|
|
עמוד:12
12 | לשחרר את הדימיון - מאמרים על חינוך, אומנות ושינוי חברתי הוא מאפשר לנו להתבונן בדברים כפי שהיו יכולים להיות אחרת ; לתאר לעצמנו מציאות עדיפה או גרועה מזו הקיימת ; להעשיר את עולמנו בזוויות ראייה, בתפיסות עולם ובדרכי פרשנות מגוונות ; לדמות לעצמנו מרחשות חיים מתרבויות קדומות ומחזונות בדיוניים עתידניים ; לשחרר אותנו מכבלי הנורמטיביות והסטנדרטיזציה המוכתבים לנו על ידי דפוסי התרבות הדומיננטית ; וכמובן גם לברוא יצירות אומנות ולזמן לנו באמצעותן התנסויות אסתטיות אינטנסיביות – שעל פי רוב גם חופנות בתוכן משמעויות פסיכולוגיות, מוסריות ופוליטיות . נתייחס כאן בקצרה למופעיו של הדמיון ולברכה החינוכית הקשורה בו . המופע האחד והיום - יומי שלו הוא בדמות האמפתיה הנרטיבית והיכולת שלנו לחוות את זולתנו בתוך עצמוּתנו . זו היכולת לראות את המציאות ולפרש אותה דרך העיניים של האחרים שאיתנו ; להיות קשובים, רגישים ומכילים בתוך הוויה חברתית עשירה בשונות בין - אישית ובין - תרבותית . בניסוח של מרתה נוסבאום ( 2005 ) , זהו כושרו של הדמיון לזמן לנו "התנסויות נרטיביות שבאמצעותן אנו חווים את האחרים כאילו מבפנים, צועדים בעולם כאילו בתוך הנעליים של האחרים, מתהלכים בסיפורי חייהם, וחשים את מאווייהם, רגשותיהם ודרכי חייהם" . בזכות יכולת זו של הדמיון אנחנו מפתחים יחסי אנוש וקושרים קשרי שותפות וחברות, מסוגלים להבין את הסובבים אותנו ולהגיע איתם להסכמות בין - אישיות ולאֲמָנות חברתיות, וגם "להיכנס לראשם" של נביאים, אומנים, הוגים, מדענים ויוצרים אחרים בעלי שאר רוח, ולהזין את עצמנו בעושר תובנותיהם . ואולי חשוב מכול, הדמיון במופעו כאמפתיה נרטיבית הוא הבסיס לאתיקה ההומניסטית, לאזרחות דמוקרטית ולפתיחות רב - תרבותית . זו היכולת להיפתח לעוד ועוד עדויות מכיוונים שונים ומגוונים, על אנושיותם השווה והמלאה של האחרים, שבמבט שטחי ובלחץ הסטריאוטיפים המקומיים נדמים שונים כל כך וזרים . זהו הבסיס להגשמה ההומניסטית המלאה של "ואהבת לרעך כמוך" : זיהוי הזולת כאדם שלם בדיוק כמותך, ומכאן המחויבות לזמן לו ולה את אותם תנאים ומשאבים שאנחנו תופסים כחיוניים לחיים של כבוד לנו וליקירינו . מופעו השני של הדמיון בהגותה של גרין הוא בדמות המודעות הביקורתית לסדרים חברתיים ופוליטיים חלופיים . בכושר זה של הדמיון
|
|