|
|
עמוד:11
המדמה | 11 עם התקשורת המניפולטיבית העושה אותם לצרכנים אדוקים וחסרי הבחנה של אלימות, של יצריות, של תעמולה ושל אופנה . ( 12 . Greene, 1988, p ) במקום לזמן לתלמידים התנסויות מעוררות ומעצימות של הרחבת דעת, חשיבה אוטונומית, יצירה אותנטית, ביקורת חברתית, זעם מוסרי – תוך פיתוח והרחבה של חירותם הפנימית וחיוניותם האינטלקטואלית והיצירתית – בתי הספר, כותבת גרין, גוזלים את כל כוחותיהם של התלמידים לזירה התועלתנית, ובמקרים רבים גם וולגרית ומנוכרת, של מצליחנות חברתית, של הישגיות אקדמית ושל צרכנות אובססיבית ואופנתית . בדומה לחוקרים באקדמיה בכלל ולפילוסופים בפרט, גרין מייחסת חשיבות רבה לגישה רציונלית לחיים : עמדה מושכלת ושקולה, שמצד אחד מבקשת לגבש עמדות והתנהגויות בזיקה לעובדות המציאות, להנמקות הגיוניות ולטוב הכללי, ומן הצד האחר סולדת ממניפולציות יצריות, מדמגוגיה פופוליסטית, מהשתעבדות למיתוסים קמאיים ומבריחה לאנוכיות נהנתנית וחסרת אחריות . בשונה מהמקובל בשיח האקדמי, גרין מסרבת "להניח את כל הביצים" בסלסילת התבונה, ומקנה חשיבות מיוחדת ולא פחותה לכושרי הדמיון . בהגותה של גרין בכלל ובספר זה בפרט היא מציגה בהרחבה את כוחות הדמיון האנושיים ועומדת על הפוטנציאל שגלום בהם לשחרר אותנו מקיבעונות מחשבתיים וצרות אופקים, דלות רוחנית ונחשלות חברתית, מכאניות, אוטומטיות, עדריות ושאר מיני מדרונות אל חיים סתמיים ובנליים . עם זאת חשוב להבהיר כאן, ונראה זאת בהמשך, הדמיון אינו יכולת או פונקציה אחת מוגדרת, אלא יש לו מופעים שונים : כדמיון אמפתי - נרטיבי, כדמיון חברתי - מעשי וכדמיון יצירתי - אומנותי . המאפיין המובהק ביותר של הדמיון, והמשותף לשלושת מופעיו, הוא היכולת לדמות, לראות או לתאר בתודעתנו את מציאותם של דברים בצורות ובמתכונות אחרות לגמרי ממה שמוכר לנו והורגלנו אליו בשגרת חיינו . יותר מכל כוחות הנפש האחרים, הדמיון הוא המזמן למודעות שלנו הנכחה של עולמות אחרים, אישיים וחברתיים : אשנב לנפשם של אחרים וצוהר לנרטיבים תרבותיים זרים . יותר מכל כוחות הנפש האחרים
|
|