|
|
עמוד:8
8 | לשחרר את הדימיון - מאמרים על חינוך, אומנות ושינוי חברתי הראשונה בהיסטוריה שזכתה לשמש כנשיאת האגודה האמריקנית לחקר החינוך . בד בבד עם תפקידיה האקדמיים באוניברסיטת קולומביה נשאה גרין החל משנת 1976 גם בתפקיד פילוסופית הבית של "המכון לחינוך אומנותי בלינקולן סנטר" . ספריה בתחום הפילוסופיה החינוכית והחינוך האומנותי והאסתטי זכו לפופולריות חסרת תקדים, והרצאותיה ברחבי העולם משכו קהל של אלפים – הרבה מעבר למקובל במעגלי ההגות והמחקר האקדמיים . הרעיונות המייצגים והמובהקים ביותר בהגותה מתמקדים בטיפוח תודעה ערנית, קשובה, ביקורתית ויצירתית, המאפשרת לאדם להפיח חיוניות בצלמו האנושי, להגות ולדמיין מציאות חברתית חלופית ועדיפה, ולהיות מעורב פעיל הן בגיבוש עצמיותו וסגנון חייו והן בשותפותו הדמוקרטית והרב - תרבותית לקידום הטוב הכללי . לעמדותיה היו מקורות השראה רבים, והיא נהגה יותר ממרבית הכותבים בתחום לצטט מכתביהם של הוגים ושל יוצרים ולציין את תרומתם הסגולית ואת השפעתם על עמדותיה . כך לדוגמה נהגה להציג את קריאות התיגר של ההוגה האמריקני ת'ורו על הקונפורמיזם החברתי ש"מרדים" את תודעת הציבור ומצמק אנשים לצייתנים מכאניים ו"דחלילים" חסרי מצפון מוסרי . מג'ון דיואי אימצה את הגישה הפרגמטיסטית, את מחויבותו לתרבות הדמוקרטית ואת תפיסת הלמידה כצומחת מתוך אתגרי החיים הממשיים . בזיקה לניטשה ולאורטגה הרבתה להתריס נגד "איש ההמון" שחייו סתמיים ואינרטיים ובגנות התועלתנות הקיצונית של האדם המודרני, שמגמדת את ההוויה האנושית ומרוקנת אותה מכל אינטלקטואליות, יצירתיות ושאר רוח . מתוך הזדהות עם הגותם הקיומית של סארטר, של קאמי ושל בובר יצאה חוצץ נגד הבריחה מ"מכאובי הערנות הקיומית והפילוסופית" לאזורי הנוחות של נחמות פסיכולוגיות שקריות והתלהמויות לאומניות וגזעניות . על בסיס כל אלה ועוד רבים אחרים מתחומי ההגות והאומנות פיתחה מקסין גרין פילוסופיה חינוכית אקזיסטנציאליסטית ואקטיביסטית . לפנינו פילוסופיה חינוכית שעניינה הצבת העשייה החינוכית כמחאה, כמרד, כהתנגדות לנוכח סתמיות החיים וכמאבק יום - יומי לביסוס חיים אנושיים מלאים, חופשיים, משמעותיים ושלמים יותר .
|
|