|
|
עמוד:14
14 ראש בראש פגישותיו עם השרים הבריטים : 'דומני שאתמול היה יום גדול בדברי ימי ישראל' . לא פחות . מסיני — לאוגנדה בחודשים הבאים רחשה בקהיר ובסיני פעילות ציונית ערה . הרצל, גרינברג ואישים נוספים הכינו תזכירים והעלו הצעות לייסוד 'האוטונומיה היהודית' בסיני . גרינברג נסע למצרים, שוחח עם הלורד קרומר ועם ראש הממשלה המצרי בוטרוס בוטרוס ראלי, שלאחר 75 שנה היה נכדו, בעל השם הזהה, שר החוץ בממשל המצרי שחתם על הסכם השלום עם ישראל . נדמה היה ש'תוכנית אל - עריש' עולה על הפסים הנכונים . הרצל לא הסתפק בשליחותו של גרינברג . אף הוא עצמו נסע לקהיר ונפגש עם הלורד קרומר ועם בכירים מצרים . אמונתו שהרעיון קורם עור וגידים התחזקה משהציעו לו הבריטים לשגר לסיני משלחת חקר מטעם ההסתדרות הציונית, שתפקידה יהיה לבדוק האם השטח סביב העיירה אל - עריש מתאים להתיישבות יהודית . הרצל וגרינברג ארגנו את המשלחת . בין חבריה היו הרופא הארץ ישראלי ד"ר הלל יפה, ליאופולד קסלר, מהנדס מכרות יהודי מדרום אפריקה, ואיש הצבא האנגלי - יהודי קולונל אלברט גולדסמיד . חברי הוועדה תרו את סיני במשך כחודש, רכבו על גמלים ושטו בדוגיות בימת ברדוויל . הרצל היה אופטימי . במכתב ללורד רוטשילד מה - 8 בפברואר 1903 כתב : 'שבעת חברי המשלחת כבר נמצאים בחצי האי סיני ועושים בחקר שטח ההתיישבות . בחרתי למשלחת מומחים מפורסמים מאנגליה, דרום אפריקה, בלגיה, אוסטריה, מצרים וארץ ישראל . תקוותי כי המשלחת תחזור בשלום, בעוד שבועות מספר, וכעבור זמן קצר אקבל את הצ'ארטר' . ההמשך היה עגום . הבריטים במצרים, כמו גם המנהיגים המצרים, גילו סימני נסיגה . הלורד קרומר, שתחילה דומה היה שהוא תומך ב'תוכנית אל - עריש' חזר בו, וכאשר שוחח עם הרצל במארס 1903 , הפגין עמדה צוננת . הוא גם לא הבין מדוע כה אצה הדרך לציונים . במזרח, אמר לגרינברג, הכול מתקדם באיטיות — ואתם רצים . מסקנותיה של משלחת הסקר, למעשה, כבר לא היו חשובות . הן פורסמו רק לאחר שכל הנושא ירד מהפרק . המשלחת קבעה כי התיישבות יהודית בסיני אפשרית, רק בתנאי שיגיעו לאזור מים מהנילוס . לכך, בדיעבד, לא הסכימו הבריטים וגם לא המצרים . בחודש אפריל 1903 כבר היה ברור להרצל של'תוכנית אל - עריש' אין סיכוי רב, ואם הוא רוצה להמשיך ולשמור על קשר עם ממשלת בריטניה, עליו למצוא יעד אחר . מה שהוא לא ידע באותה עת, ששר המושבות ג'וזף צ'מברליין, שהיה בחורף 1903 בסיור ממושך בדרום אפריקה ובמזרחה, חשב בשבילו, והעלה רעיון שהתפתח תוך זמן קצר למה שמכונה 'תוכנית אוגנדה' .
|
|