|
|
עמוד:12
12 ראש בראש בקונגרס הציוני השלישי ( 1899 ) , זרקוהו הצירים, פשוטו כמשמעו, מהבמה . הרצל עצמו, בתחילה, לא היה מגובש בנושא הציוני — במשמעות ציון, ארץ ישראל . ב'מדינת היהודים' שלו הוא הזכיר גם את ארגנטינה כארץ מקלט ליהודים . אך הוא למד לדעת שרוב היהודים שמבקשים פתרון לאומי, רוצים לעשות זאת בארצם ההיסטורית . באחד ממכתביו למקס נורדאו כתב : 'היום דבר אחד ברור בעיניי לגמרי, שההמונים אינם רוצים ללכת אלא לארץ ישראל, ולשם הם שואפים בלב ובנפש' . ככל שגדלו הקשיים ביחסיו עם טורקיה הוא חשב שוב ושוב על 'קפריסין תחילה' . יתר על כן, ב - 3 בינואר 1901 גילה ליומנו רעיון נועז שלו : היהודים שיתיישבו בקפריסין, יתבססו שם, יתארגנו, ובשלב מסוים יעלו בכוח גדול על ארץ ישראל ויכבשוה . למחרת, ב - 4 בינואר, כתב ביומן, כי בלילה 'השינה דחקה ממני את הרעיון הססגוני הזה' . רעיון מציאותי יותר שגִלגל בו : להעלות בקונגרס הציוני הקרוב שעמד להתכנס בשלהי 1901 שההיאחזות בקפריסין יש בה 'איחוד התקוות לארץ ישראל שאינן ניתנות לביצוע כרגע, עם מצע העזרה ההכרחי לעניי עמנו . . . קפריסין אינה אלא תחנה בדרך לארץ ישראל' . ב - 1902 , לאחר עוד ביקור מאכזב באיסטנבול, גמלה בליבו ההחלטה שיש לפרוץ שער אחר, לא באמצעות הטורקים . הוא הפנה את מבטו מערבה, ללונדון, והיה מוכן לדבר עם הבריטים על יישוב יהודים בקפריסין . אפשרות אחרת הייתה להקים 'מושבה יהודית' בחסות בריטניה בחצי האי סיני, בסביבות אל - עריש, אזור שנקרא 'פלשתינה המצרית' . מכאן ואילך התחיל מסלול שלאחר חודשים ספורים יוביל אותו לאוגנדה . הרצל הכיר היטב את אנגליה . היא נחשבה אז למעצמה מן המעלה הראשונה ומבחינות רבות הייתה עדיפה על טורקיה . הייתה לה גם בעיה, שתוכניתו המדינית של הרצל יכלה לסייע לה : שיטפון הפליטים היהודים ממזרח אירופה שהציף את אנגליה בכלל ואת לונדון בפרט . ממשלת בריטניה חיפשה דרכים לצמצם את ההגירה הזו והרצל אף הוזמן ל'וועדה המלכותית להגירת זרים' שישבה על המדוכה . אם יימצא פתרון מדיני ליהודים במסגרת האימפריה הבריטית — כך חשב — תיפתר במידה רבה גם בעיית ההגירה היהודית לבריטניה . באמצעות איש קשר, העיתונאי היהודי ליאופולד גרינברג, ביקש הרצל פגישה עם שר המושבות הבריטי, ג'וזף צ'מברליין . גרינברג ניסח מכתב נמלץ שבו הציג את הרצל וכתב, כי מיזם התיישבותי יהודי באחת מפינותיה של האימפריה הבריטית יעניק לה לפחות שני דברים : קהילה אירופית תומכת ואוהדת, ואת אהדתו של העם היהודי . צ'מברליין נתן את אישורו והפגישה התקיימה ב - 22 באוקטובר 1902 . הרצל עשה על בן שיחו רושם טוב . הוא לא הסתיר ממנו שניסה במשך שנים לשכנע את הטורקים לפתוח בפני בני עמו את ארץ ישראל — וללא הצלחה . משא ומתן
|
|