|
|
עמוד:13
פתח דבר 13 המעודדים או, לפעמים, פוגמים בתחושת החוסן האישי והקהילתי במצבי חירום . כיצד מתבצע היפוך תפקידים בו המאזינים מראיינים את השדרנים במצבי חירום ? מה תפקידה של המוזיקה המשודרת בשעת חירום ? מה מקומם של המסרים האינפורמטיביים שאיתם פונים השדרנים למאזינים ? המסקנות העולות מהמחקר מלמדות שהיכולת לבנות חוסן קהילתי אינה ספונטנית ואינטואיטיבית בלבד, והיא מחייבת ידע מוקדם ומודעות רבה למרכיבי החוסן . החל משנת 2007 עבדתי כמורה ולאחר מכן כרכזת מגמת התקשורת בבית הספר התיכון שער הנגב הסמוך לשדרות, וכמרצה בחוג לתקשורת במכללת ספיר . הנחיתי את תלמידי המגמה לרדיו בפרקטיקות הכנת השידור בתוך התחנה החינוכית, הממוקמת בין בית הספר התיכון למכללה . היכרות קרובה זו אפשרה לי לבחון באופן מעמיק את המתרחש בתחנה ונסתר מהמאזינים . עבודת המחקר לתואר השלישי באוניברסיטת בר אילן הייתה מבחינתי הזדמנות לחקור את הרדיו החינוכי ואת תרומתו לבניית חוסן לקהילה המתמודדת זה שנים עם טרור ואיומים ביטחוניים . המחקר משלב התבוננות תיאורטית מפרספקטיבה רחבה : שדה תקשורת ההמונים ( והרדיו כמקרה בוחן ) ושדה הפסיכולוגיה החברתית העוסק במצבי חירום וחוסן . לכל אחד מהם גוף מחקר עשיר . ייחודה של העבודה הוא בראיית הזיקות המשותפות לשני השדות ובשילוב תרומתם ההדדית לבחינת שאלת המחקר . את המחקר ליווה ייעוץ אקדמי מקצועי ורחב אופקים של פרופ' אשר כהן וד"ר חנן נוה . בתהליך הכנת העבודה הסתבר לי כי למרות קיומן של קרוב לחמישים תחנות רדיו חינוכיות ברחבי הארץ, כמעט ולא נכתב דבר על תפקידן החברתי-קהילתי בכלל, ועל תפקידן המיוחד בעת חירום . כמו כן, לא קיימים כלל חומרי קריאה ותוכניות הדרכה לשדרנים בנושאים הללו . ספר זה הוא ראשיתה של בניית גוף ידע על תרומתו של הרדיו לחוסן קהילתי במצבי חירום . הספר מיועד לסטודנטים, לחוקרי תקשורת, לאנשי בריאות הנפש ולמעצבי מדיניות החפצים ללמוד מקרוב על המתרחש מאחורי הקלעים של תחנת רדיו המשדרת בחירום, ולקבל כלים מעשיים לרתימת כלי תקשורת לחיזוק החוסן הקהילתי בימי
|
|