|
|
עמוד:6
פרק 3 : אפוקליפסות ? לחקור את בן- הזמן דרך פרדיגמות וארכאולוגיה פילוסופית : ג'ורג'ו אגמבן עם פאזוליני ( 59 ) . — "הרס הניסיון" : אפוקליפסה, אבל על הילדות . בין חורבן לגאולה ( 63 ) . — ביקורתו של ז'ק דרידה על הטון האפוקליפטי וביקורתו של תאודור אדורנו על מה שנותר לא מבורר בחשיבה על תחיית המתים ( 68 ) . — עבור תאוריה של הישרדויות אין לא הרס רדיקלי ולא גאולה סופית . דימוי לעומת אופק ( 73 ) . פרק 4 : עמים האורות של הכוח מול הניצוצות של כוחות- הנגד : קרל שמיט מול בנימין . אמגבן מעבֵר לכל הפרדה ( 77 ) . — טוטליטריזם ודמוקרטיה על- פי אגמבן דרך שמיט וגי דבור : מהתשואות לדעת הקהל . העמים מצומצמים להאחדה ולשלילה ( 81 ) . — הארכאולוגיה הפילוסופית, על- פי בנימין, דורשת ממד ריתמי של מכות ומכות- נגד, של תשואות ומהפכות ( 89 ) . פרק 5 : הרס ? חורבן ? דימוי לעומת אופק : הניצוץ הדיאלקטי "חוצה את האופק" באופן סירוגי ( 95 ) . — המשאבים של הדימוי לעומת אופקים ללא מוצא . שקיעה איננה היעלמות . גוויעה, השלכות, סטייה מן המסלול ( 98 ) . — יקר הערך לעומת הפיחות . הטמפורליות הבלתי טהורה של התשוקה לעומת הזמנים ללא מוצא של החורבן והגאולה . להביא לידי הופעתם של מילים, של דימויים ( 103 ) .
|
|