|
|
עמוד:8
דימויים של השואה" . לגנות את הדימויים אין פירושו לבקר אותם . הדימוי-פטיש כתזה, הדמוי-עובדה כחוויה . "המגע" הצילומי בין הדימוי והממשי . הפטיש : הכול, ההקפאה, המסך . ויכוח פילוסופי על כוחו של הדימוי : כיסוי או קרע ? המשטר הכפול של הדימוי . אין לצמצם את הדמיוני אל האספקלרי . בין הראשוניות של הדימויים- קרעים לבין ההכרחיות של הדימויים-כיסויים . סוזן סונטאג וה"אפיפניה של שלילה", ק . צטניק וה"התעלות" הצילומית, חורחה סמפרון והרגע האתי של המבט . "להיות פתאום עדים להיעדרותנו שלנו" . דימוי-ארכיון או דימוי-מראית עין . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 148 "הקריאוּת" ההיסטורית של הדימויים איננה מתקיימת ללא רגע קריטי . מהדימוי-פטיש לדימוי-הוכחה ולדימוי-ארכיון . קלוד לנצמן ודחייתו של הארכיון : "דימויים ללא דמיון" . הקולנוען וה"נחרץ" . טשטוש ההבחנה בין הארכיון המזויף ובין הארכיון המאומת . ההיפותזה של "הסרט הסודי" והפולמוס בין לנצמן ובין סמפרון . ודאות מופרזת ואי-חשיבה של הדימוי . לחשוב מחדש את הארכיון : הפריצה בהיסטוריה שנטוותה, הגרעין של האירוע . נגד הספקנות הרדיקלית בהיסטוריה . לחשוב מחדש את ההוכחה [ preuve ] עם הניסיון [ épreuve ] . לחשוב מחדש את העדות : לא הדיפרנד, לא השתיקה הטהורה, לא הדיבור המוחלט . לספר למרות הכול את מה שאי אפשר לספר בכלל . עדותם של אנשי הזונדרקומנדו מעבר להישרדות העדים . מגילת אושוויץ , ריבוי העדויות ו"המגילה" הצילומית מאוגוסט 1944 . לחשוב מחדש את הדמיון מעבר לניגוד בין מראית עין לבין אמת . מהו "דימוי ללא דמיון" ? ז'אן-פול סארטר, או הדימוי כאקט . ההתבוננות-כביכול . דלת או חלון ? "שולי הדימוי" והסדר של שני הרצפים : להפוך את התמונות .
|
|