|
|
עמוד:11
למה אני כותבת על הפרעות שינה בקרב נשים ? 11 אך ללא התייחסות מגדרית, ובוודאי לא במבט על השינוי ההורמונלי המשפיע על השינה . ככל שיותר נשים הסובלות מבעיות שינה פנו לעזרתי, כך גברו התעניינותי וסקרנותי ביחס לבעיה, לסיבות לה ולדרכים שבהן אפשר לסייע . ידוע שנשים פונות לעזרה רפואית יותר מאשר גברים, ובוודאי אליי, כפסיכיאטרית לבריאות האישה, אך אין ספק ( וגם הספרות המקצועית תומכת בכך ) שהפרעות שינה נפוצות יותר בקרב נשים מאשר בקרב גברים, במיוחד במאה הנוכחית, שבה נשים ממלאות הרבה מאוד תפקידים בחייהן ושעות השינה שלהן מתמעטות . האם לאור זאת הרפואה מקדישה משאבים למחקר ולטיפול בהפרעות שינה בקרב נשים ? לא מספיק . גם היום, הפרעות שינה אינו נושא הנלמד בפני עצמו בבתי ספר לרפואה, אלא בהקשר להפרעות אחרות . מחקרים רפואיים, ובעקבותיהם אבחונים וטיפולים, נעשו תמיד על גברים ולא על נשים, כיוון שהשינויים ההורמונליים שעוברות נשים הפריעו לתוצאות מחקר . ההנחה הייתה, שמה שנכון לגברים — יותאם לנשים . היום אנחנו מבינים שלא כך הוא, ועל כן הולכת ומתפתחת רפואה מגדרית ורפואה מותאמת אישית . בשנת 2013 התייחס ה – FDA ( מִנהל המזון והתרופות האמריקאי ) לראשונה להבדל המגדרי הקיים לגבי מינוני תרופות . על פי הצהרה שהפיצו לעיתונות הרפואית, יש לתת לנשים רק מחצית מהמינון של תרופות שינה המכילות זולפידן ( אמביאן, זודורם, סטילנוקס )
|
|