|
|
עמוד:62
/ מבט מל"מ / גיליון 84 / אוגוסט 2019 62 ממודיעין לשם התרעה למודיעין לשם הבנה / חלק ראשון / ד"ר דב תמרי המשך מעמוד קודם הוא בהיותה נקודת מוצא לשאול ולחקור כל הזמן האם היא עדיין רלוונטית . הסביבה המערכתית מוסדות, מדינתיים כצבאיים, יש להם אסטרטגיה, לכאורה . אבל אין מעבר ישיר מהאסטרטגיה אל צורות הפעולה הפיזיות, אל צורות של התערבות כוחנית במציאות, אלא רק באמצעות הסביבה המערכתית ( שמכנים אותה הסביבה האופרטיבית ) . לענייננו, הסביבה המערכתית כישות תבונית אינה רק ישות חומרית, אלא היא מגשרת בין הסביבה האסטרטגית לבין הסביבה הטקטית, שאינן מתחברות מעצמן . היא סביבה אמצעית, בין החשיבה וההיגיון המופשטים האמורים לחולל פעולה, לבין סביבת הפעולה עצמה . היא גם משלבת את התכונות והמאפיינים הייחודיים של כל אחת מהסביבות הללו, דהיינו חשיבה מופשטת ופעולה קרבית פיזית . כל מערכה היא מערכת ייחודית ותלוית הקשר ייחודי של נסיבות מתהוות . ההקשר אינו נתון, הוא פרשנות של המתבונן והוא מגרש משחקים מציאותי לפרשנות אסטרטגית - מערכתית . בסביבה הטקטית, הקרבית, ובהקשר הטכנולוגי של מערכות הנשק, הדגש מושם על השמדה, ואילו מטרת המערכה היא נטרול המערכת היריבה וסיכולה . מערכה היא ביטוי להיגיון מוכוון מטרה ומחולל פעולה אשר ראוי שיובן ויאושר על ידי המדינאי האחראי . הבנת המערכה והסביבה המערכתית כמערכת היא תנאי להיות המערכה תווך אשר בלעדיו לאסטרטגיה ולטקטיקה כאחת לא יהיה ערך מעשי ובכל שייעשה תשלוט המקריות . יש הרואים את "המערכת", תהיה אשר תהיה, כנתונה, כמי שנקבעה בהתאם למבנה הארגוני ולדרכי פעולתו, ואכן יש מערכות כאלה . אלה מערכות סגורות אשר יעודן, תפקידן והמבנה קבוע למדי ואינו נתון לשינויים מהירים . סוג חשוב יותר וחיוני של "מערכת" הוא יצירה סובייקטיבית של איש או של קבוצה אשר להם אחריות והידע על הפרשנות בין האסטרטגיה לבין הפעולה הטקטית . זה סוג של מערכת פתוחה המקבלת, מייצרת ומוציאה שינויים והיא מושתת תמיד על מתחים פנימיים . במערכת זו מנסה המתבונן לפרש מציאות לאור זיהוי, תיאור ויצירת מרכיבי המערכת המשתתפים בה, אשר להם השפעות גומלין, מתחים שקשה לגשרם וקשרים הדדיים . מערכת זו קיימת, למעשה, בעיניו של המתבונן . היא נוצרה על ידי האיש או הקבוצה העומדים בפני בעיה מסוימת ומנסים להגדירה על ידי ניסוח שאלות המתוות את יצירתה . צורה זו של מערכת אופיינית לחשיבה בארגונים צבאיים האמורים לעצב מערכה . אפשר לומר שהחשיבה על אודות המערכת הרלוונטית ועיצובה היא הסדרת הבעיה, ואילו המערכה היא הסדרת הפתרון . הסביבה המערכתית והחשיבה על אודותיה מתאפיינת במתחים . זיהוי המתחים הוא היוצר מערכת . זיהוי המתחים והעמדתם במרכז תשומת הלב אינו מביא רק לגישור ביניהם או להחלטה בנוסח מה עדיף על פני מה, אלא הדבר מביא ליציאה לכיווני חשיבה ומעשה אחרים, חדשים . הסביבה המערכתית היא סביבה שבה אמורה להתקיים כל הזמן פרשנות המסבירה את הסביבה האסטרטגית המופשטת, שבה נמצא הארכיטקט האופרטיבי ( איש הצבא עפי"ר ) המחייב את היזם האסטרטגי ( ראש ממשלה, שר רלוונטי ) להתמודד עם השאלות ועם המתחים הגלומים או החבויים ביוזמתו . הישות האופרטיבית מחויבת לפרשנות ולגישור בין המשגות פוליטיות - מדיניות לעולם ה"יש" הצבאי, למבני כוח קיים או עתידי, ולא פחות מאלה : לפרשנות ביקורתית על תפיסת ביטחון שלטת . הארכיטקט הצבאי מפרש את המגמות ואת ההנחיות של היזם הפוליטי ועל ידי כך מתווה את סביבת הלמידה של הממשלה . הוא מחויב לעצב היגיון חדש ושלם, ולא רק להסביר ליזם הפוליטי את מה שנמצא מאחורי הגבעה . הארכיטקט הצבאי, אם רמטכ"ל או המטכ"ל, יימצאו תמיד בעמדה של המעבר מהיגיון לצורה ; ההיגיון הוא המחדש, אבל הוא צריך להתמודד תפיסתית עם צורות של כוח קיים, של כוח שעדיין אינו קיים ויש להקימו, או צורות קיימות של פעולה המוכתבות על ידי הדוקטרינה הצבאית המבוססת על העבר, שייתכן שאינה רלוונטית עוד לבעיה מתהווה או לבעיה עתידית . ההנהגה הצבאית עלולה להכשיל את המדינאים אם אינה ממלאת את תפקידה כארכיטקט . עוד ממלחמת ההתשה – צביקה שילר ( שני מימין ) , קמ"ן אוגדה 252 עם האלוף שלמה "צ'יץ'" להט, מפקד הכוחות המשוריינים בסיני, צילום : בני הדר . באדיבות ארכיון צה"ל 6 לאנגלית מתרגמים "מערכת" ל - " System " ומערכה ל - " Operation " . בשפה העברית למילים "מערכת" ו"מערכה" מקור משותף . ואכן, כל מערכה היא מערכת . 7 תופעה שכיחה היא כי חלקים נכבדים מתפיסת הביטחון, אם יש כזו, או בדרך שצה"ל תרגם ופירש את תפיסת הביטחון למושגים מעשיים בדמות מתארי עימות ומלחמה, יתבררו כלא מתאימים למצב המלחמתי המסוים המתהווה . זאת משום שלתפיסת ביטחון כמעט שאין משוב, אלא כאשר פורץ המשבר והמלחמה העתידיים . כאשר אלה עומדים להתרחש או מתרחשים בפועל, יש מעט מאוד זמן לתיקונים, לשינויים ולמחשבה, אף שאלה הכרחיים . עוד על כך, בהמשך מאמר זה .
|
|