|
|
עמוד:59
אב תשע"ט / גיליון 84 / מבט מל"מ / 59 מבריח הסמים ממפרץ סואץ שהפך לשייח' / עירא נתן אליו על מנת ליצור את הקשר עמנו . הפקנו מכך תועלת רבה . כמה מהסוכנים הטובים ביותר, גויסו בעזרתו . הוא התגורר בואדי ע'רנדל, והתפרנס למחייתו ממכירת דגים . הוא לא זכה להערכה רבה מהסביבה בגלל מוצאו וצבע עורו וכונה על ידם "עאבד" ( עבד ) . לבדו בוואדי המהפך היה במלחמת יום הכיפורים, שהייתה מעין נייר לקמוס לנאמנות ומהות הסוכנים . חלק מהם סייעו לקומנדו המצרי, חלק אחר ברח להרים עד יעבור זעם . היחידי שנשאר בוואדי ע'רנדל היה מרזוק מאחר ולא היה לו רכב ולא ידע לנהוג . שכניו סרבו לקחתו עימם, אמרו לו שהישראלים ידאגו לו, ונעלמו בהרים . הוא נשאר לבדו בוואדי . למקום הגיעו אנשי קומנדו מצריים בהם היו כאלה שנזקקו לעזרה רפואית . הם פנו למרזוק שהיה כאמור היחידי בואדי ובקשו ממנו שיביא להם רופא . מאחר והמרפאה של קופת חולים מכבי הייתה רחוקה . . . מרזוק הביא להם את "התרופה" כפי שאומרים הישראלים, בדמות חיילי צה"ל . מעשה ההסגרה של מרזוק את חיילי הקומנדו המצריים נודע בכל האזור . הגענו למסקנה שצריך להראות לכל הבדואים של דרום סיני, שמי שמסייע לישראל, מתוגמל . החלטנו למנותו לשייח' . זאביק עשת ז"ל, מפקד 504 דרום ומאוחר יותר מושל דרום סיני, התנגד . הוא טען שהשתגענו . ראשית טען, אין לו שבט, על מי הוא יהיה שייח' ? שנית הוא שחור עור ונחשב ל"עאבד" והבדואים רואים באחד כזה אדם נחות . התעקשנו על המינוי . לא הייתה 'וועדת טירקל' והוא מונה לשייח' הדייגים, בערבית שייח' אל סמאק . עם הזמן זה התגלגל לשייח' אל סמק, כלומר שייח' הדגים . מדי חודש נערכה ישיבת שייח'ים עם המושל באבו - רודס . כל שייח' שנכנס, כולם נהגו לקום לכבודו . מרזוק בערמומיות נהג להגיע אחרון על מנת שכולם יקומו לכבודו . הוא התרגל מהר מאד למעמדו החדש, ארגן לעצמו נהג ומשרת, עד כי נדמה היה שנולד כשייח' . . . באותה תקופה הייתה לו חיבה גדולה לסיגריות קנט והוא כונה שייח' הקנט . על מנת לשדרג את מעמדו, עמוס רימון ז"ל ואנוכי, קבלנו אישור ממטה השב"כ לקנות לו שעון סייקו מכובד ( אני זוכר שצבעו היה שחור ) . הייתה בעיה גדולה, הוא לא ידע לקרוא מה השעה . השייח'ים הממזרים רצו להביך את הקולגה החדש . הם היו ניגשים אליו ושואלים : "שייח' מרזוק, מה השעה ? " הייתה "פדיחה" ומבוכה גדולה, הוא התבלבל ולא ידע מה לענות . אי לכך, עמוס רימון תירגל אותו במשך שבוע ימים על שעון הסייקו השחור עד ששלט בחומר . אדם פשוט עם נשמה גדולה שנים עברו, ישראל נסוגה מסיני . עד כמה שידוע לי, היחידי שעבר עם כוחותינו לשטח ישראל, היה מרזוק . מי שדאג לו היה המושל האחרון של דרום סיני סא"ל רן פרי ששיכן אותו במבנה אבן באילת . באחד מביקורי באילת, החלטתי לבקרו לאחר שלא ראיתיו זמן רב . הוא ישב כמו פסל בפתח בית האבן והשקיף על הסביבה . על ידו ענד עדיין את שעון הסייקו השחור שעמוס ואנוכי קנינו לו ב - 1973 . ברכתי אותו לשלום, הוא לא השיב והסתכל עלי כאילו לא ידע מי אני, אני שבזכותי הוא נעשה שייח' . על מנת לאושש את זכרונו שאלתי : מי קנה לך את השעון ? הוא פרץ בצחוק אדיר, סמלו המסחרי, ואמר "אינתה יא ערס" . כלומר, אתה הערס . הוא מת לפני שנים רבות . אדם פשוט עם נשמה גדולה . אין איש מכוחותינו שלא אהב אותו ולא מחייך חיוך גדול ונוסטלגי, כאשר מוזכר שמו . יהי זכרו ברוך . מרזוק וידידים . אין איש מכוחותינו שלא אהב אותו כדי לשדרג את מעמדו, עמוס רימון ואנוכי קיבלנו אישור ממטה השב"כ לקנות לו שעון סייקו שחור ומכובד . אלא שצצה בעיה גדולה - הוא לא ידע לקרוא את השעה .
|
|