המודיעין הסובייטי ומדינת ישראל

עמוד:53

אב תשע"ט / גיליון 84 / מבט מל"מ / 53 הסובייטי בישראל . לקראת מלחמת ששת הימים העריך המודיעין הסובייטי שלישראל נשק גרעיני . הערכת ישראל כמדינה בעלת נשק גרעיני הפכה את ישראל למדינה בעלת חשיבות מדינית וצבאית מיוחדת . מלחמת ששת הימים ומלחמת ההתשה שאחריה העמידו את ישראל ואת ברית - המועצות על סף עימות צבאי ישיר . זה כשלעצמו העלה את התעניינות המודיעין הסובייטי, ובמיוחד המודיעין הצבאי, בישראל, צבאה וחימושה . ישראל ויה ארצות - הברית התקרבות ישראל לארצות - הברית ושיתוף הפעולה ההולך וגובר בין המדינות, במיוחד בתחום הצבאי, הגבירו את העניין של המודיעין הצבאי הסובייטי בישראל בשני תחומים : האחד, ההשפעה של שיתוף הפעולה על העוצמה הצבאית הטכנולוגית והמדעית הישראלית . השני, ישראל כמקור מידע על ארצות - הברית וצבאה, טכנולוגיה ומדע . שיתוף הפעולה בין ישראל למדינות מערביות אחרות ונאט"ו, פעל למען השגת מטרות דומות של המודיעין הסובייטי . התפתחות מהירה של פיתוח נשק וטכנולוגיות צבאיות בישראל הפכו לתחום התעניינות הולך וגובר של המודיעין הסובייטי בישראל . העלייה לישראל ופעילות ישראלית בעידוד העלייה ומאבק לעלייה, הוסיפו ממד נוסף לפעילות המודיעינית הסובייטית בישראל . למנהל החמישי בקג"ב, נוסף על המנהל השני האמון על המודיעין המסכל, ניתנה רשות להפעיל את סוכניו התקפית מול מטרות מודיעין בחוץ לארץ . גם התחום הזה בא לידי ביטוי בפעילות המודיעין הסובייטי בישראל, בדומה לכמה מדינות אחרות במערב . תחומי ההתעניינות היו גם פעולות ישראל בקרב יהודי ברית - המועצות והן בארצות מערב למען יהודי ברית - המועצות, שהוערכה על ידי השלטונות כגורמת נזק רציני לברית - המועצות, למעמדה בעולם וליחסי החוץ והמסחר שלה . במערכת המודיעין הסובייטית, היעד החשוב ביותר היה ארצות - הברית, בריטניה, גרמניה המערבית וצרפת . בקטגוריה השנייה היו מדינות נאט"ו האחרות ומדינות הגובלות בברית - המועצות ומהוות סיכון צבאי וביטחוני . ישראל מוקמה בקטגוריה אחריהן לפי חשיבותה למערכי המודיעין הסובייטיים . כל אלה באו לידי ביטוי בהקצאת משאבים, בכוח אדם ובאיכותו . "קו פרשת המים" – מלחמת ששת הימים לפעולות המודיעין הסובייטי בישראל היו כמה מאפיינים מיוחדים וייחודיים . עד לניתוק היחסים הדיפלומטיים בעקבות מלחמת ששת הימים, רוב הגיוס והפעלת הסוכנים נעשו על ידי שלוחות חסויות בשגרירות הסובייטית ובמוסדות סובייטים אחרים שפעלו בארץ . אחרי ניתוק היחסים וסגירת הנציגויות הסובייטיות, נשארה בארץ רק שלוחה חסויה אחת שריכזה את הפעילות – הכנסייה הרוסית . עד מלחמת ששת הימים החדירה ברית - המועצות את סוכניה תוך שימוש בעליית יהודים לישראל, בעיקר ממזרח אירופה . אבל ממדי הפעילות היו יחסית קטנים והפעלתם נעשתה ברובה על ידי השלוחות הסובייטיות החסויות שפעלו בארץ . אחרי ניתוק היחסים הדיפלומטיים ותחילת העלייה ההולכת וגוברת, נעשתה החדרת הסוכנים בקרב העולים האמצעי העיקרי . עם זאת, ניסיונות גיוס של ישראלים, עולים וותיקים כאחד, נעשו במדינות אחרות בעולם . המאגר לגיוס עולים פוטנציאליים, הן מתוך אלו שהתכוונו לעלות, והן אלו שעלו בכוונה לעסוק במודיעין בשליחות המדינה, היה בידיו של המנהל החמישי שהוקם במרס 1967 . בין היתר הוא היה אחראי על פעילות נגד חתרנות לאומית וציונית בקרב היהודים . חלק מהמועמדים לפעילות מודיעינית בישראל היו מודיעים של המנהל החמישי בקרב יהודים או הועסקו כמודיעים ליחידות אחרות של הקג"ב, מודיעין צבאי או משטרת ברית - המועצות . להשוואה ניתן לציין, שלפי הנתונים של המחלקה הגרמנית של המנהל החמישי, כל גרמני רביעי בקרב המבוגרים היה מודיע או משתף פעולה עם המנהל . פרט למקרים בודדים, המועמדים לפעילות המודיעינית בישראל עברו הדרכה בסיסית מינימלית ולא עברו מסלול מקצועי מלא של הכנת סוכנים, לא של הקג"ב ולא של המודיעין הצבאי . הסובייטים הניחו מראש שחלק ניכר מהם ייחשפו על ידי המודיעין המסכל של ישראל או שיסגירו את עצמם עם עלייתם, ולכן לא הושקע בבחירתם ובהכשרתם המאמץ הרגיל של המודיעין הסובייטי . הכמות הייתה האמצעי העיקרי . שימוש בעולים חסך מהמודיעין הסובייטי את המאמץ העיקרי הכרוך בבחירת סוכנים ובהכנתם בכל מערכת מודיעין בעולם : שליטה בשפת ארץ היעד ויכולת להיטמע באוכלוסייתה . במקרים בודדים נעשה שימוש בזהות שאולה של יהודי להחדרת סוכנים לא יהודים בקרב העולים . עם התפתחות הנשירה, כאשר יוצאים מברית - המועצות היגרו למדינות אחרות בעולם בסיוע ארגונים יהודיים אמריקאיים מבלי להגיע לישראל, הפך מסלול זה למסלול המועדף בעיני הסובייטים להחדרת סוכנים למדינות אחרות . מסלול זה חסך טיפול באותם הסוכנים על - ידי המודיעין המסכל הישראלי המוערך במסדרונות המודיעין הסובייטי . המודיעין המסכל יודע היטב מי וכמה סוכני מודיעין זר נחשפו על ידיו, אבל לעולם לא ידע מי וכמה סוכנים הוחדרו ולא נחשפו .  ( מתוך החוברת "איש מודיעין – ג'יימס אנגלטון, בהוצאת המכון לחקר המורשת של המל"מ, בעריכת שמעון ( סיימון ) לביא ורון כתרי, מרס 2019 ) המודיעין הסובייטי ומדינת ישראל / יעקב קדמי הכנסיה הרוסית בירושלים

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר