|
|
עמוד:51
אב תשע"ט / גיליון 84 / מבט מל"מ / 51 ג'ים אנגלטון ועמוס מנור - מערכת שיתוף הפעולה והיחסים האישיים / ד"ר יאיר שפיגל מבחינת האמריקאים, הסעיף הבא שעמד על סדר היום וצריך היה להגשים אותו, היה שליחת קציני איסוף ישראלים למדינות שמעבר למסך הברזל . גם סעיף זה נכלל בהסכם בין שתי המדינות : ישראל לא הזדרזה לקיים אותו, ולבסוף קיבלה אותו על עצמה בתנאים מסוימים . אנשי המודיעין האלה נשלחו אך ורק לחמש מדינות גרורות של ברית - המועצות, אך לא לברית המועצות עצמה . הכיסוי שלהם היה כיסוי דיפלומטי, העיסוק שלהם בנציגות היה עלייה . מברית - המועצות לא הייתה עלייה, וגם רמתם של שירותי הביטחון והמודיעין בברית - המועצות הייתה גבוהה בהרבה מזו שבמדינות האחרות והסיכון שם היה גדול בהרבה . עמוס מנור גייס אישית את האנשים שנשלחו למדינות אלה, תדרך אותם, ניהל את המבצע והוסיף לנהל אותו גם בתפקידיו הבאים כסגן ראש השירות וכראש השירות, עד לפרישתו מתפקידו בשנת 1963 . בתדרוך שנתן לקציני האיסוף דרש מהם זהירות ואמר להם : "מותר לך להצליח, אבל אוי ואבוי לך אם תיכשל" . כלומר : עליך לעמוד בכיסוי הדיפלומטי, לשמור על סבירות בכל הפגישות שלך, "ועל הדרך" גם להפיק מודיעין . מאוחר יותר התרחב המבצע הזה לארצות נוספות, לארגנטינה של פרון וגם לקובה של קסטרו, ורק עם תום כהונתו של עמוס מנור עבר התיק הזה לידי המוסד . תשואה נאה ותוצאה . . . הפרי הידוע או המתוק ביותר לשליחות הזאת מעבר למסך הברזל היה הנאום המפורסם של ניקיטה חרושצ'וב, שהושג על ידי קצין האיסוף שהוצב בשגרירות ישראל בוורשה . זה קרה בצורה די מקרית : ויקטור גרייבסקי, עיתונאי יהודי פולני, פגש את קצין האיסוף זמן קצר קודם לכן, כשהגיע לשגרירות על רקע של ביקור בישראל . כאשר הצליח גרייבסקי לשים את ידו על הנוסח המלא של הנאום, והחליט להעביר אותו למדינת ישראל, הוא הגיע לשגרירות וביקש לפגוש את האיש שאותו הכיר, ולו מסר את הנאום . הטיפול במדינת ישראל בנאום הזה היה מעט מרושל, מעט לקוי, אבל סוף טוב הכול טוב : הכירו בחשיבותו של החומר הזה, והוא הועבר לידיו של ג'יימס אנגלטון שכמובן קפץ על המציאה . פרסומו של נאום זה חולל זעזוע בעולם הקומוניסטי, והוא שימש שנים רבות כנשק בלוחמה הפסיכולוגית ובתעמולה של ארצות - הברית . הסיוט המתמשך של ג'יימס אנגלטון היה קשור בחדירה קומוניסטית לעומקן של קהילות מודיעין ידידותיות לארצות - הברית . כבר ב - 1951 טען – ובצדק – כי שירותי המודיעין של בריטניה חדורים בסוכנים סובייטים, וחומר המופץ אליהם סופו שייחשף על מקורותיו לפני ברית - המועצות . משהופץ, עם הזמן, חלק מהחומר שהושג בתחקורי העולים בישראל לשירותים מערביים אחרים, ובהם הבריטיים, נעשה הדבר למורת רוחו ולמגינת ליבו של אנגלטון . עמוס מנור, מצידו, דאג להסתיר היטב מפני אנגלטון את שני המקרים שבהם נחשפו סוכנים בלב קהילת המודיעין של ישראל : זאב אבני במוסד, ולוי לוי בשב"כ . פרק פחות ידוע בקשרי אנגלטון - מנור הוא הפרק של פרשת "יוסל'ה שוחמכר" – הילד שנחטף, הוצא מהארץ על ידי חוגים חרדיים ואחרי מאמץ מודיעיני שהתנהל לאורך יבשות ולאורך זמן, אותר אצל משפחה מחסידי סאטמר בניו יורק . היה ברור שצריך לפעול פה מהר, בצורה דחופה, תוך תיאום עם שלטונות ארצות - הברית : אחרת משהו ייחשד, ייחשף, והילד ייעלם שוב, אולי אפילו מחוץ לגבולות ארצות - הברית, ויהיה קשה מאוד לשוב ולאתר אותו . רשויות אמריקאיות רבות היו מעורבות בעניין – רשות ההגירה, ה - FBI , התובע הכללי, משרד המשפטים – והן לא הזדרזו לפעול בקצב הדרוש . ואז פנה עמוס מנור לג'יימס אנגלטון, שעשה את העבודה עבור מדינת ישראל, כפי שתיאר זאת קצין הקישור של המוסד בארצות - הברית : "אנגלטון הסביר להם, בשפה מובנת וחסרת גינונים דיפלומטיים, מה אנחנו רוצים מהם . הוא הצליח להחדיר לראשם של אנשים זרים לעניינינו ולבעיותינו, את חשיבות הפרשה בשבילנו, התנהגותו האישית הייתה למופת" . מעורבותו של אנגלטון הביאה לסיומה המוצלח של פרשה זו . בשנת 1963 סיים עמוס מנור את תפקידו כראש שב"כ . מעבר לקשרים המקצועיים שהתקיימו בינו לבין ג'יימס אנגלטון לאורך שנים, נותרו ההערכה ההדדית העמוקה והידידות בין השניים . בראיונות שנתן עמוס מנור במשך הזמן, וככל שחלפו השנים הפכו ראיונות אלו פתוחים ומפורטים יותר, הוא הדגיש שוב ושוב את ידידותו הקרובה עם ג'יימס אנגלטון . ועמוס מנור היה משופע בחברים, אדם שידע לעשות לו חברים בכל דרכיו . הוא הציג את ג'יימס אנגלטון כידיד הטוב ביותר שלו . עיזבונו של עמוס מנור לא היה גדול – כלל ניירת די מועטה – אך חלק גדול ממנה היה חומר על אודות ג'יימס אנגלטון ומשפחתו ומהם . ובסופו של דבר, ובסופו של סיפור, בבית מנור התנגן לו ימים רבים תקליט משותף של לואי ארמסטרונג ודניאל קמינסקי, הלוא הם 'סצ'מו' ודני קיי – מתנת ידיד מראש המנהל לריגול נגדי ב - CIA של ארצות - הברית לעולה החדש ( והחשוד ) מרומניה, שהיה לראש השב"כ של מדינת ישראל . ( מתוך החוברת "איש מודיעין" – ג'יימס אנגלטון, בהוצאת המכון לחקר המורשת של המל"מ, בעריכת שמעון ( סיימון ) לביא ורון כתרי, מרס 2019 ) משה סנה, ויקיפדיה איסר הראל
|
|