|
|
עמוד:45
אב תשע"ט / גיליון 84 / מבט מל"מ / 45 מודיעין השטח כמרכיב חשוב בהכנת מבצע צבאי / דני אשר לצד הדו"ח הערוך, המבואר והמכוון לקורא העברי הוסיפו המחברים יגאל שפי ואל"מ ( מיל' ) פרופסור יוסי בן - ארצי מאוניברסיטת חיפה, פרקי מחקר נרחבים הדנים במקומה הגיאו - אסטרטגי של ארץ - ישראל בחשיבה הבריטית דאז, ברקע המדיני והביטחוני לתכנון המתקפה, בתוכניות הפלישה ובדמותו המרתקת של עורך הסקר . בהקדמה המפורטת מתאר יגאל שפי את המצב הגיאו - אסטרטגי במזרח התיכון בכלל ובמרחבי ארץ ישראל בפרט בראשיתה של המאה העשרים ועוד לפני מלחמת העולם הראשונה . היריבות באותה עת בין בריטניה, ששלטה במצרים תוך שהיא שומרת על החשוב באינטרסים שלה באזור, תעלת סואץ, לבין האימפריה העות'מאנית המתקשה לממש את שליטתה, כמעט בכל המזרח התיכון, הגיעה לשיאה במשבר טאבה ב - 1906 . בצד העילה הישירה למשבר, לפיה חצו חיילי כל אחד משני הצדדים את קו התיחום שהפריד בין המחוזות העות'מאניים לבין סיני המצרית, עמד ברקע החשש הבריטי משינוי הסטטוס קוו האסטרטגי בעקבות סלילת המסילה החיג'אזית על ידי התורכים . המשבר, שהפך למאבק יוקרה בין האימפריות על מעמדן במזרח התיכון, הביא לפרץ של מחשבות התקפיות בריטיות שנגעו כולם ליעדים לאורך חופי האימפריה העות'מאנית ושל מחשבות תורכיות להגיע למרחבי תעלת סואץ . המשבר הסתיים בסופו של דבר בדרכים דיפלומטיות ותוצאותיו מוכרות, עד היום, ב"גבול השלום", ביננו לבין מצרים, מכרם שלום ועד לטאבה . ההכנות לפעילות צבאית בריטית אפשרית הביאו, בין השאר, לדו"ח המודיעיני שפורט בספר זה . הצי"ח על פיו פעל, ככל הנראה, אוסף המידע ומחבר הדו"ח שלפנינו, עסק באפשרות לנצל את הטופוגרפיה של ארץ ישראל כדי לאפשר הנחתת כוחות בריטים להמשך התקדמות, להשתלטות ולפגיעה ביעדים חיוניים לאימפריה התורכית, ובמקרה זה ניתוק מסילת הברזל החיג'אזית באזור דרעא והשתלטות על דמשק . בסופו של דבר לא השתמשו הבריטים, במסע המלחמה שלהם לכיבוש ארץ ישראל, בדרך ההנחתה הימית, אלא חדרו בדרך היבשה ממרחבי סיני לעבר החוף וכיבוש ירושלים ובהמשך להשלמת כיבושה של כל ארץ ישראל בואך דמשק . פרופסור שפי מייחד פרק נוסף במבואות למודיעין לקראת המבצע האפשרי וזאת דרך פרנסיס ריצ'ארד מונסייל וסיורו בארץ ישראל ב - 1907 . בפרק מתוארים המאמצים המודיעיניים שהשתלבו עוד במאה ה - 18 ובעיקר בסופה של המאה ה - 19 , בניסיונות לגילוי מחודש של ארץ ישראל . בדו"ח המפורט של הקצין האימפריאלי, השבוי בקסמי המסעות והמיפוי הגיאוגרפים, על אף שנותר בשוליים, רואה יגאל שפי הישג מודיעיני של ממש ובכל מקרה תרומה חשובה לידע שברשותנו על פניה של ארץ ישראל בתחילת המאה העשרים . זה מאפשר לקוראים להעמיק את היכרותם עם מורשת הנוף החומרי והאנושי הסובב אותנו . תיאוריו הפלסטיים של מונסייל מציגים את הגיאוגרפיה של שטחי ארץ ישראל והגולן בעיניים צבאיות . החופים הצפוניים של ארץ ישראל מתוארים בפירוט רב ובתוך כך זוכה מרחב חיפה להרחבה יתרה . זו מאפשרת לפרופסור יוסי בן - ארצי לתאר במבוא את התהוותו של המרחב הגיאו - אסטרטגי של צפון ארץ ישראל ודרום הלבנט בראשית המאה העשרים תוך הדגשת חשיבותו של אזור חיפה . את תיאוריו, מלווים בהמלצות, שלח מארץ - ישראל לוטננט-קולונל פרנסיס ריצ'רד מֹונְסֵייל, שהגיע לכאן בשנת 1907 על תקן של טייל ומרגל . מונסייל, לשעבר הנספח הצבאי הבריטי באיסטנבול, סייר בצפון הארץ במשך חודשיים ברכבות, בכרכרות וברכיבה . הוא התבונן סביבו, שוחח עם אנשים, כרה אוזנו לשיחותיהם של אחרים, וליקט מסמכים ומידע . מסעותיו הובילו אותו במרחבי הגליל התחתון ועמק הירדן עד לדרעא שבסוריה, בשטח שבין דמשק לטריפולי, ולאורך המסילה החיג'אזית שהייתה אז בשלבי סלילתה האחרונים . מטרתו האמיתית של הטיול הארוך הייתה, כאמור, איסוף מידע גיאוגרפי ומודיעיני-צבאי שיוכל לשמש את הבריטים במקרה שיחליטו לכבוש את חלקה הצפוני של ארץ ישראל מידי העות'מאנים . בצד תיאורים חיים, מפות ושרטוטים משובחים מעשה ידיו, סיפק מונסיל גם מידע קונקרטי על נשק, תחמושת, דרכים עבירות לכוחות צבא, נקודות תורפה, אוכלוסיות מקומיות בעלות פוטנציאל לשמש כבנות ברית, היערכות האורדו החמישי התורכי ( הארגון הצבאי התורכי במרחב ) ועוד . מנסיעותיו לאורך מסילות הרכבת הוא הביא תרשימים מלאים של מערכת הרכבות והתחנות . סיורים בקרבת חופי הארץ וחופי סוריה אפשרו לו ליצור מיפוי מלא של נקודות המתאימות להנחתת יחידות חמושות . יותר מהתיאורים הפלסטיים של הגיאוגרפיה, בעיניים צבאיות, של שטחיה הצפוניים של ארץ ישראל, עניינו אותי, כאיש צבא בעברי, הפרקים המתארים את שטחה הסורי של רמת הגולן . תיאור התוואי של מסילת הברזל החיג'אזית ודרך עולי הרגל מדמשק דרומה לעבר מכה, מזכירים לנו את תאורו של התוואי אותו מנצלת האוטוסטרדה שנבנתה רק לאחרונה מדמשק דרך ע'בע'ב לעבר דרעא ודרומה לעבר שטחה הנוכחי של ירדן . צירים ואתרים רבים המופיעים בדו"ח מזכירים לנו סיכומים מאוחרים יותר המשמשים את המתכננים הצבאיים במרחבנו עד היום . את כלל ממצאיו סיכם מונסייל בדו"ח בן 160 עמודים, שהוגש בשנת 1908 למשרד המלחמה הבריטי . למדיניות הנהוגה בבריטניה, במשך שמונים שנה היה דו"ח מונסייל מסווג כסודי . רק ב- 1988 אפשר ארכיון המדינה בלונדון לחשוף את כתביו של המרגל, וחלפו עוד כעשרים שנה עד שעמיתנו פרופסור יגאל שפי נתקל בהם ממש במקרה, בעת שישב בארכיון בלונדון ודאג כעת, יחד עם פרופסור יוסי בן - ארצי, להוציאם לאור . צירים ואתרים רבים המופיעים בדו"ח מזכירים לנו סיכומים מאוחרים יותר המשמשים את המתכננים הצבאיים במרחבנו עד היום .
|
|