|
|
עמוד:35
אב תשע"ט / גיליון 84 / מבט מל"מ / 35 יוסף יריב ( ריבקין ) , שהיה מפקד הגדוד השמיני של הפלמ"ח ( בחטיבת הנגב ) ובעל ניסיון מבצעי רב בחו"ל במסגרת הרכש . לימים, פיקד יחד עם יצחק רבין על המבצע לשחרור המעפילים ממחנה עתלית ועל פיצוץ הרדאר הבריטי ברום הכרמל . כאשר יוסי הראל פרש, המשיך יוסף ( יוסקה ) יריב לעמוד בראש היחידה ( בסה"כ 11 שנים ) ואף העביר אותה ב - 1962 למוסד . בתקופתו פעלו אלי כהן בדמשק ; המרגל על הסוס ( לוץ ) במצרים ולוחמים נוספים במדינות ערב, שכנות וגם רחוקות יותר . הוא אף ניהל חלקים מרכזיים בלחימה נגד המדענים הגרמנים במצרים . יריב, יליד המושבה הדר - עם בשרון, נפטר ב - 1998 . בעדויות שהותיר אחריו ניתן למצוא הד לתקופתו השנייה של הרצוג באמ"ן, לאחר "ליל הברווזים" . העובדה שנכנס לקלחת לאחר תקלה חמורה, השפיעה על התנהגותו . בצדק רצה הרצוג יותר 'קונטרול' על המפקדים שתחתיו . וכך סיפר יריב : "בפגישה הראשונה איתי – אני לא הכרתי אותו קודם – מיד הביט עליי בחשש גדול . הוא זכר את "עסק הביש" והבין כי מהיחידה הזאת עלולות להתחיל צרות . במפגשים השוטפים בינינו וגם אחר כך, במשך שנים, היה חוזר ושואל : ' אתה בטוח שלא יכול להיות עוד פעם מקרה של ה"עסק הביש" ? ' עוד סיפר יריב : "ויויאן ( כינויו מבית הוריו ) צנח עלינו במפתיע . הוא לא היה מוכן לזה . היינו בסך הכל חמישה אלופי - משנה, כל אחד אחראי לגזרה אחרת, שונה מרעותה . אני הייתי אחראי על היחידה המבצעית של אמ"ן . בקדנציה הראשונה שלו, ב - 48 , היחידה הייתה בראשיתה ורק אחר כך, בתקופת בנימין גיבלי, הייתה מעורבת ב"עסק הביש" . הוא הבין שמעצם טבעה של היחידה היא עלולה להביא צרות . זה לא הרפה ממנו . " הממד הפסיכולוגי - אישיותי "לכן, לצד מה שנדרש ממנו בעניין "ליל הברווזים", התחיל לשים לב במיוחד לפעילות שלנו, ו'התיישב' על תהליך קבלת המועמדים ליחידה . הוא הרבה לבקש פגישות עם הלוחמים, לפני תחילת ההכשרה ובסיומה . הוא ביקש את התיק הפסיכולוגי שלהם ואת תוצאות הבדיקה הגראפולוגית . בדרך כלל היה נהוג שראש אמ"ן פוגש את הלוחמים לפני צאתם למשימתם . ויויאן מאוד חשש . שוב ושוב הביע את חששותיו מחזרת האווירה שהוליכה ל"עסק הביש", או פרשיות כמו זו של "האדם השלישי" ואפילו פרשת טוביאנסקי ( המהנדס מאיר טוביאנסקי הוצא להורג על ידי בית - דין שדה, לאחר שנמצא אשם במסירת ידיעות לבריטים . לימים זוכה ) . הרצוג לא הסתפק בלוחמים . הוא ביקש לראות גם את הפסיכולוגים . יריב : "היה לנו צוות ובו פסיכולוג, פסיכיאטר, גראפולוג וכו' . קיימנו דיונים, כל צוות המטה, לגבי כל בחירה ובחירה . ויויאן אמר לי פעם : 'חביבי, אני רוצה לראות את הצוות הזה' . כינסנו את הצוות . ויויאן הגיע אלינו ליחידה . ישבנו איתו שעות . הוא התיש כל אחד ושאל : 'על סמך מה אתה אומר את מה שאתה אומר' ? עד שלא שוכנע כליל, לא הרפה מאיתנו . הוא לא היה מוכן לקחת סיכונים בנושא . אולי גם בגלל מערכת יחסים רעועה עם הרמטכ"ל, חיים לסקוב" . פרשת הלוחמת הרצוג הכיר את מערך הלוחמים הפרוס של היחידה . יריב זכר שראש אמ"ן הביע דאגה מיוחדת לגורלה של לוחמת שישבה בנקודה חשובה . יתכן שמדובר באחת הלוחמות שיישבו בבית החולים באיסמעיליה ופקחו עין על גשרי תעלת סואץ . יריב : "היא הייתה אישה בת 26 שישבה לבדה בנקודת מפתח מדהימה באחת ממדינות ערב היותר חשובות לנו . היא ישבה שם כמה שנים וכל תפקידה היה לדווח האם עוברת שם דיוויזיה או מבנה קרבי כלשהו . הנושא שלה הדאיג את ויויאן בצורה בלתי רגילה . הוא כל הזמן אמר לי : "בחורה לבד בארץ ערבית, אתה לא חושב שזה מוגזם ? " יריב : "אבל, אני הכרתי את הבחורה היטב . היא הייתה טיפוס מאוד חזק ונחוש . לא ראיתי בעיה בישיבתה שם . התכנון היה שתישאר במקום שלוש שנים . אבל בגלל שאלות מודאגות החזרנו אותה אחרי שנתיים . מצאנו לה ממלא מקום" . מדוע חשש הרצוג דווקא מאישה לוחמת בתפקיד רגיש ? האם הושפע מיחסו המסורתי, הבלתי מפרגן, של המודיעין הבריטי לנשים שביקשו להיכלל בשורותיו, או שמא היה זה חשש של ג'נטלמן אמיתי מפני הימצאותה של גברת בלוע הארי ? קשה לדעת . עם זאת, לו רק לשם השוואה, ראוי לציין כי המודיעין הבריטי אכן לא ממש אהב להעסיק נשים בתפקידי לוחמות . בספרו הקלאסי של ג'ון לה - קארה, "המרגל המושלם", מסופר כי ראש השירותים החשאיים, דיק ווייט – נהג באופן השמרני ביותר בעת 'בניית החומר האנושי' במשרדיו . הוא ביקש שברמות הבכירות ישובצו גברים בלבד . על אף שמזכירות הוצבו בתחנות בעולם ואף הועסקו די בהצלחה במבצעים, הרי עם שובן למטה בלונדון, הן לא זכו לקידום ולאחריות מורחבת . וייט נהג להסביר את גישתו במשפט שהיה מסתיים תמיד במלים : . . "הרי אין להן ביצים" . זאב גור - אריה, הוא וולפגנג לוץ "המרגל על הסוס", ירד למצרים בתקופתו של הרצוג . בעיניו, הוא היה האיש הראוי ביותר למשימה . השניים הכירו עוד בפיקוד הדרום, כאשר הרצוג היה ראש מטה הפיקוד וממלא מקום האלוף ואילו לוץ היה שם קצין בדרגת סרן . זה היה באחד הבסיסים הגדולים . לוץ הסתבך בפרשיית אהבים עם אשת קצין ובעקבות כך הגיע לבירור אל מ"מ האלוף . כאשר הרצוג פגש בו שוב, בסיום הכשרתו ביחידה וירידתו ליעד – השביע אותו, ספק ברצינות וספק בחיוך, להיות "ילד טוב" . אחר כך, סיפר יריב, כי בכל מכתב למפקדיו היה לוץ מוסיף למטה : "מסור לבוס שאני ילד טוב" . שישים שנה ל"ליל ברווזי המים" ול"משקם" אמ"ן – חיים הרצוג / יוסף ארגמן דוד בן - גוריון . ויקיפדיה
|
|