|
|
עמוד:19
המשך בעמוד הבא 19 אב תשע"ט / גיליון 84 / מבט מל"מ / המודיעין בנפות הממשל הצבאי בעת מלחמת ההתשה / בני מיכלסון האיסוף המודיעיני וסיכול פעילות חבלנית עוינת ( פח"ע ) , חתרנות מדינית ( חת"ם ) וריגול בשטחים . למילוי משימותיו קיבל השב"כ סיוע מצה"ל, ממשטרת ישראל, מהממשל הצבאי ומהשב"ס ( שירות בתי - הסוהר ) . השב"כ כפוף למשרד ראש הממשלה . השב"כ נפרס בשטחים בחלוקה נפתית, על פי נפות הממשל הצבאי ; לכל נפה הוקצה רכז נפתי . נוסף לשב"כ, עסקו גם הגורמים שלהלן בפעילות מודיעינית : כוחות צה"ל - כוחות השדה שהיו "העיניים והאוזניים" בגזרות הפעולה השונות, והם מונחים ע"י המפקדים בכל הרמות . גורמי צה"ל אחרים העוסקים בפעילות מודיעינית הם גורמי המטה ובמיוחד הקמ"נים ברמות השונות : גדוד, חטיבה, אוגדה, פיקוד וכן קציני מודיעין בתי הכלא שצה"ל הופקד עליהם בשטחים . הממשל הצבאי – קציני הממשל משטרת ישראל – קציני החקירות בנפות השונות . העובדה כי גורמים שונים ( שב"כ, מ"י וצה"ל ) , הכפופים לרשויות ממלכתיות שונות ( משרד ראש הממשלה, משרד הביטחון, המשרד לביטחון פנים ) , עסקו במודיעין כנ"ל, יצרה קושי והוותה מגבלה בסיסית לקיום אינטגרציה אופטימלית של הפעילות המודיעינית . במצב זה הייתה חשיבות רבה הן לנוהלי עבודה והן ל"כימיה" הבין אישית של העוסקים במלאכה ולמערכת קשרי העבודה הלא פורמלית ביניהם . עקרונות עבודת המודיעין כפי שנוסחו בספר : המודיעין בנפת הממשל הצבאי הכוונה וצי"ח גורמי המודיעין פועלים על פי צי"ח מפקדים, ובהתאם לכך עליהם להכוון את מאמצי האיסוף . פערי הכיסוי האיסופי מוגדרים ע"י המפקדים וגורמי המודיעין השונים, גם בממשל ובחטיבה . גורמי האיסוף פועלים לכיסוי פערים אלו הן ע"י האמצעים הקיימים והן ע"י יצירת יכולות ואמצעים יעודיים . ריכוזיות המצב הרצוי הוא מצב, שבו סמכות מודיעינית אחת, מרכזית, הינה אחראית לשני תחומים עיקרים במכלול המודיעיני : ההכוונה וקביעת הצי"ח וההערכה ( עיבוד הידיעות למודיעין ) . המצב בפועל הוא שכל אחד מגורמי המודיעין קבע לעצמו צי"חים וסדר עדיפויות, והעריך את הידיעות הנוגעות לתחומי התעניינותו . עקרון הריכוזיות מאפשר : מיקוד מערך האיסוף לצי"ח המדיני והמבצעי . יעילות במיצוי המשאבים ע"י מניעת כפילות וחפיפה במאמצים . הפצת מודיעין לצרכנים על פי עקרון "הצורך לדעת" . תיאום ושת"פ בין הגורמים השונים העוסקים במודיעין צריך היה להתקיים תיאום ושת"פ הדוקים ברמות השונות של דרגי השטח והמטה, כדי שיוכלו להזין זה את זה בידיעות, בהערכות וב"תחושות שטח" בנוסף למה שהועבר בכתב – וכדי למנוע הפרעות עוינות לפעולותיהם . רציפות והמשכיות בהנחלת המודיעין הכוחות שעסקו בלחימה בפח"ע בשטחים וכן קציני המודיעין בגזרות השונות, התחלפו לעתים קרובות, והדבר חייב את החטמ"ר להנחיל את המודיעין הקיים והחיוני לפעילות הכוחות העוסקים בלחימה באופן רצוף ומתמשך . ביטחון מקורות אחד ממאפייניה הבולטים של הלחימה בפח"ע היה עריכת מבצעים יום - יומיים לסיכול פעילות עוינת . מבצעים אלו התבססו בדרך כלל על מודיעין עדכני ממקורות שעמל רב הושקע בגיוסם ובבנייתם . השימוש בידיעות למבצעים היה בו כדי לגרום לשחיקה ולפגיעה בביטחונם של מקורות המידע . לכן בשיטת לחימה זו הייתה משנה חשיבות להקפדה על ביטחון מקורות המידע, ובכל תכנון מבצעי נלקח שיקול זה בחשבון בתוכנית כך הפך שירות הביטחון הכללי ( השב"כ ) לגורם המודיעין העיקרי והבכיר המסייע לצה"ל והמופקד על האיסוף המודיעיני וסיכול פעילות חבלנית עוינת ( פח"ע ) , חתרנות מדינית ( חת"ם ) וריגול בשטחים . חיים הרצוג
|
|