|
|
עמוד:17
אב תשע"ט / גיליון 84 / מבט מל"מ / 17 לבקש אישור מצביקה זמיר, ראש המוסד, האחראי על הקשר עם ה - CIA ובלי לדווח לנציגו בוושינגטון, מאיר אבידן . גם את אהרל'ה הוא לא עדכן . אבל איך מארגנים פגישת בזק עם ראש ה - CIA ? אלי מרים טלפון לידידו, וידיד ישראל, העיתונאי היהודי הנודע, ג'וזף אולסופ, שהיה מקורב מאוד להלמס . אולסופ הסדיר פגישה חשאית עם הלמס במשרדו בשעה 30 : 17 . זעירא מעדכן את הלמס בתוצאות המפגש והלמס רושם את דבריו מילה במילה . וכך, שעה שאלי יוצא בדלת אחורית, נכנסים לחדרו של הלמס ראשי המודיעין האמריקאי לדיון המסכם . באותו רגע לאיש מהם אין מושג על פגישת זעירא עם הלמס, ואין מידע אמין מה התרחש באותו דיון מסכם . אולם, למחרת, ביום שישי, זעירא מקבל שיחת טלפון מראש מודיעין חיל האוויר האמריקאי המבקשו לבוא מיד למשרדו . בבואו מקריא לו ראש מודיעין חיל האוויר האמריקאי מסר משר ההגנה האמריקאי : "אם עוד פעם תעשה לנו דבר כזה, אתה תהיה בעבורנו אישיות בלתי רצויה ! " . גם בארץ פרצה מהומה זוטא, וצביקה זמיר שלח מכתב נזיפה חריף לזעירא, איך זה וכיצד פעל מבלי לקבל את אישורו . שוד ושבר . נזיפות לחוד ומציאות לחוד חלפו מספר ימים, והעובדות של מפגש המפענחים התחילו לחלחל ולהשפיע על כל גורמי הממשל בארה"ב . ב - 1 בספטמבר כינס הנשיא ניקסון בקליפורניה מפגש צמרת בנושא המזרח התיכון . ההחלטות שהתקבלו : ארה"ב תודיע פומבית כי המצרים אכן הפרו את הפסקת האש וקידמו סוללות טילים, ותשלח מחאות חריפות למוסקבה ולקהיר . ישראל תפוצה בסיוע צבאי של 18 מטוסי פנטום, 16 מטוסי סקייהוק, טנקים חדישים, ארטילריה ארוכת טווח ועוד . ישראל תיכנס לשיחות מדיניות עם המצרים בחסות השגריר גונאר יארינג ( ישראל דחתה זאת בהודיעה כי אינה נכנסת לשיחות עם מדינה שהפרה הסכמים ) . ב - 3 בספטמבר יצא דובר מחלקת המדינה בהודעה פומבית רשמית שמצרים אכן קידמה טילים והפרה את הפסקת האש . היה זה ניצחון ישראלי מהדהד במרחב הציבורי ובתקשורת האמריקאית . מזה שלושה שבועות שישראל טענה כי מצרים קידמה טילים והפרה את הפסקת האש ואילו גורמי הממשל של ארה"ב טענו כי לא היו דברים מעולם, ועכשיו באה ההודאה : אכן "היו דברים מעולם" ואנחנו, האמריקאים, טעינו וישראל צדקה . זה היה ביסודו של דבר ניצחון למודיעין הישראלי, למקצועיות שלו, לאמינות שלו . זה היה גם ניצחון אישי של ראש אמ"ן, האלוף אהרן יריב, אהרל'ה . יותר מאי פעם התחזקה אמונתו בחשיבות העליונה של האדם במודיעין, בחשיבותם של אנשי המקצוע הזוטרים . ובו בזמן הוא הבין, כתמיד, את החשיבות העליונה של השילוב המנצח בין האדם לטכנולוגיה החדישה . מהר מאוד ניצל את ההזדמנות לקבל מהפנטגון עזרים ומכשירי פענוח החדישים ביותר, וליצור תקדים היסטורי שמפענחים ישראלים ישתתפו בקורסי פענוח מתקדמים בארה"ב . מילת סיום תמיד ישנו "אבל" אחד מרוכז וגדול בתוך שאון הניצחון, והוא המכריע . ממשלת ישראל, בהחלטה מה - 31 באוגוסט ,1970 ביקשה מארה"ב, "להחזיר את המצב לסטאטוס קוו שהיה ערב הפסקת האש" . כלומר, להחזיר את כל סוללות הטילים שקודמו לתחום 30 קילומטר ממערב לתעלה . הייתה זו בקשה לא ריאלית, כי האמריקאים לא יכלו לעשות זאת, אך ישראל רצתה שכך תירשם עמדתה הרשמית . לא רק זאת, האפשרות לתקוף את סוללות הטילים שקודמו נדונה אצל דיין ובר - לב, ונפלה . הסיבות היו כמובן מדיניות, אך לא פחות מכך צבאיות : חיל האוויר היה "עייף", וכל תקיפת טילים תהיה כרוכה באבידות רבות . מה עוד שבין הסוללות שקודמו היו גם סוללות ס . א . 3 - שהפכו לאימת חיל האוויר בהיעדר מערכות חסימה אלקטרוניות, באותה עת, נגד הטילים הללו . וכך, הטילים שקודמו נשארו בחזית התעלה ונוספו עליהם עוד טילים מאוחר יותר . אלו עמדו מול חיל האוויר שלנו בפרוץ מלחמת יום הכיפורים שלוש שנים מאוחר יותר, "וכופפו את כנף המטוס" . ואי אפשר בלי מילה על המחקר המודיעיני, שבמסגרתו הוכן נייר על הסיבות לטעות הגדולה בנושא מעורבות הרוסים, עם המלצות . היה זה נייר עם הרבה סיבות טכניות והמלצות טכניות ( שינויי ארגון ומבנה, למשל ) . דבר אחד היה חסר בו : שהייתה "קונספציה" ולפיה הרוסים לא יתערבו ישירות בכוח צבאי משלהם במצרים, ומה ניתן לעשות בעתיד על מנת להתמודד עם הטיה מסוג זה . אמ"ן במלחמת ההתשה - על התרעה, קונספציה ויחסינו עם האמריקאים / עמוס גלבוע מחשבות דומות הלמו בראשו של זעירא בוושינגטון . היה ברור לו שהאמריקאים יתקשו מאוד להודות בטעות שלהם, בוודאי לא בפומבי . ריצ'רד הלמס . ויקיפדיה
|
|