|
|
עמוד:30
/ מבט מל"מ / גיליון 84 / אוגוסט 2019 30 נפילת השאה והקמת הרפובליקה האסלאמית 1979 : בחינת הכשל המודיעיני / ד"ר שולי בינה המשך מעמוד קודם לכאורה, לרשות ממשל קרטר עמד מנגנון חדש בשם "המרכז הלאומי להערכת מדינות זרות" NAFC - National Foreign Assessment Center אשר הוקם באוקטובר 1977 ב - CIA . כלומר, יותר משנה לפני פרוץ המשבר האיראני ובריחת השאה . תכליתו של ה - NFAC הייתה לתכלל את הידע המגיע מגופי המודיעין והמידע השונים ולייצר את ההערכות הטובות ביותר לצרכי הערכת המצב הלאומית . ה - NFAC גייס גם מומחים חיצוניים וכלל יחידות בקרה על תהליך הפקת המודיעין . אולם מסמך בקרה מיוחד, מיוני 1979 , שבחן את פעילות ה - NFAC עד נובמבר 1978 , בחן כל ידיעה ואיתר אם הועברה לידי מקבלי ההחלטות, מצא לא מעט כשלים להלן מספר דוגמאות : לדיווחים שנדחקו לשולים : סקירת אגף המודיעין ( INR ) של מחלקת המדינה מ - 28 בינואר 1978 , המעלה את האפשרות שהשאה לא ישרוד את מתנגדיו בראשות ח'ומייני, אך עם זאת בכל מקרה איראן מקנה חשיבות מיוחדת ליחסיה עם ארה"ב לשם שמירת מעמדה ההגמוני במפרץ הפרסי . טיוטת הערכת המודיעין הלאומית ( NIE ) מספטמבר 1978 ובה פרטים על המצב "העגום" בטהראן, הערכה כי השאה עלול לא לשרוד וכן כי ח'ומייני הוא "המנהיג הדתי המשפיע ביותר" . מברק ( שמור ) מהשגרירות בטהראן ב - 31 באוקטובר, שנכתב ע"י חוקר איראן הנרי פרצ'ט מעלה תמונה עגומה לעתיד השאה ולאינטרסים של המערב באיראן . העדר פעולה יביא לאבדן שליטה . ( אם כי יצויין שדו"ח פרצ'ט התקבל בספקנות במחמ"ד, וגם הבריטים העריכו שהחוקר "נסחף" בהערכתו הקודרת לאבדן שליטה ) . לאור הכישלון, הטיל ראש ה - NFAC על שני חוקרים חיצוניים, רוברט ג'רוויס וג'והן דוולין ( John F . Devlin and Robert L . Jervis ) לקיים תחקיר על פעילות ה - NFAC ממחצית ,1977 שבו העלה המרכז לראשונה אפשרות נפילת השאה, ועד נובמבר ,1977 כאשר התמוטטות המשטר כבר נראתה בלתי נמנעת . התחקיר בדיעבד התחקיר המפורט ( 164 עמודים ) , בחן הן את פערי המידע אך גם את המודיעין המועט שהגיע מאיראן ואת מסלולי מחקר המודיעין וההערכה שכשלו ביידוע מקבלי ההחלטות על התהליכים שהתגבשו במהלך השנתיים הקריטיות . כמו כן נבחנו כשלים טכניים ומערכתיים בהפצה ויידוע ואף מגבלות תרבותיות ופסיכולוגיות שהקשו על הבנה והפקת מסקנות בתהליך הפקת המודיעין . א . התופעה הבולטת ביותר היא התבצרות בפרספציות שגויות לגבי עוצמתו של השאה וחולשת תנועות האופוזיציה נגדו . המידע המועט והלא מספק שהגיע מהשטח, הובן והוערך כמעט אך ורק לאור הנחת יסוד שגויה זו, שהייתה נחלתם של מרבית החוקרים, והורידה את רמת הערנות והדחיפות לשפר את כמות המידע ואיכותו . ב . ככלל, המרכז הסתפק בחומר שעמד לרשותו, התעלם מרסיסי מידע וסתירות, אשר בדיעבד התבררו כאינדיקציות חשובות, התעלם מהן ולא השכיל להשתמש בעיוותים ובסתירות להעמקת המידע והרחבת הצי"ח . ג . תיעדוף שגוי : קהילת המודיעין לא ייחסה חשיבות לנושאי פנים והלכי רוח . תהליכים חברתיים ותרבותיים גם בפריפריה לרבות מעמד הדת, נדחקו לשולי הצי"ח המודיעיני . וממילא היה מידע מועט לגביהם . ד . העדר דגשים להמשך מעקב בסוגיות כגון משילות השאה ( וכן מצבו הרפואי והנפשי ) או נחישות האופוזיציה . ה . סרבול מערכתי : NFAC נדרש לתאם מראש INRםע ו / או המודיעין הצבאי כל מסמך, דבר שגרם לעיכוב בתהליך ובהנפקת מוצרי מודיעין . ו . ניסוחים מעורפלים והעדר מסקנות או קביעות ברורות . לדוגמא בשאלה האם השאה יפעל צבאית לדיכוי האופוזיציה, התעלמו החוקרים מאינדיקציות לפיהן השאה נרתע מהפעלה מסיבית של כוח . בדיעבד, התייחסותה של ארה"ב הייתה יכולה להיות מכרעת, אך במקום להתייחס לשאלה קריטית זו, ארה"ב המשיכה ללחוץ על השאה להמשיך בליברליזציה . לא הופק נייר הערכה בשאלה האם צעדי הליברליזציה מצד השאה והענקת חופש פוליטי, יסייעו לו לשמור על שליטתו . הטיעון להמשך הליברליזציה נשען על הפרספציה ( מבית מדרשם של השאה והסאוואק ) שהאופוזיציה לא תישאר מאוחדת ממילא, אבל אם ינקטו אמצעי דיכוי, היא תישאר מלוכדת ולא תתפלג . ז . התמקדות בשוטף . העדר סיעורי מוחות סביב פערי מידע, העדר דיוני "איפכא מסתברא", שתכליתם לחדד חשיבה ( מציין שבדרך כלל דעת הרוב היא הקרובה יותר לאמת, אך התרגיל מחזק תהליך הסקת מסקנות ) . מכן נולדה נטייה לתרץ כל אירוע כנקודתי וכנובע מגורמים מקומיים, ולא זוהו מדפסים . ח . מיעוט אנליסטים בנושא איראן, וכן העדר מגעים ושת"פ עם מומחים בגופים מקבילים : מחמ"ד, המועצה לביטחון לאומי וכו' . מיעוט קשרים עם מומחים לאיראן באקדמיה . ט . הזנחת הנושא הכלכלי . עד 1977 איראן נהנתה מתמלוגי נפט גבוהים ומצב כלכלי יציב . אך "המהפכה הלבנה" של ג'ימי קרטר – חזון אוטופי . צילום : ויקיפדיה
|
|