|
|
עמוד:25
המשך בעמוד הבא אב תשע"ט / גיליון 84 / מבט מל"מ / 25 המודיעין הצבאי המצריבמלחמת ההתשה / פסח מלובני ( קומינט ) , ואת המודיעין האלקטרוני ( האלינט ) . המצרים הבינו שבמלחמה המודרנית יש לחזק את יכולותיהם בתחומים אלה . ב - 1968 הוקמה מנהלה ללוחמה אלקטרונית, ששילבה יכולות מודיעיניות ויכולות חסימה ושיבוש של אמצעי קשר ושל מערכות אלקטרוניות של האויב . כל זאת בסיוע הסובייטים, שסיפקו את הציוד והאמצעים עבור הלוחמה האלקטרונית והסיגינט, וגם את תפיסת ההפעלה שלהם . המצרים הפעילו יחידות סיגינט שהאזינו לצה"ל, ליעדים אמריקאיים ובריטיים באזור – הצי השישי והצי הבריטי והבסיסים בהם פעלו בלוב, וכן למדינות ערב שונות . מנהלת המודיעין האלחוטי של המודיעין הצבאי הייתה הגורם המוביל בתחום זה . בזרוע הימית פעלה יחידת מודיעין אלחוטי, ובזרוע האוויר הוקם גורם מודיעין אלקטרוני / אלחוטי, שהיה חלק ממערך הלוחמה האלקטרונית שהוקם בה . המודיעין הכללי המצרי הפעיל יחידת מודיעין אלחוטי, שפעלה בעיקר מול מקורות תקשורת מדיניים של מספר מדינות ערביות . נאצר היה מקבל מידי יום את המידע הנבחר והחשוב שנקלט ממקורות אלה, והתייחס אליו ברצינות רבה . הוא דאג אישית לפתח יכולת מודיעינית זו מאז משבר סואץ ( 1956 ) . מערך הסיגינט המצרי מול חצי האי סיני היה פרוס מפורט סעיד בצפון ועד ע'רדקה שבדרום, והאזין לכל מה שעבר ברשתות הקשר הישראליות בחצי האי סיני . בתקופת מלחמת ההתשה עקבו המצרים אחר פעילות צה"ל במגוון תחומים : היערכות ותנועת הכוחות, אימונים ותרגילים, פעילות בסיסי חיל האוויר וחיל הים, ועוד . אחד היעדים החשובים להם האזינו הייתה המפקדה באום חשיבה . המעקב הסיגינטי הפך את הפעילות הישראלית בחצי האי סיני בראיית המצרים ל"ספר פתוח" . לדברי המקורות המצריים, היה בידי הצבא המצרי, ערב פרוץ מלחמת "יום הכיפורים", מידע מלא על היערכות הכוחות הישראליים בחצי האי סיני, עתודותיהם, שדות התעופה שלהם, וסוגי המטוסים שנמצאו בהם, וכן מידע חשוב ומדויק עבור צליחת תעלת סואץ . היתה זו קפיצת מדרגה משמעותית ביחס למצב ששרר בתחום זה לפני מלחמת "ששת הימים" . מערך הסיגינט תרם תרומה חשובה ביותר לכוחות המצרים, הן במהלך מלחמת ההתשה והן בהכנותיהם לקראת מלחמת "יום הכיפורים" . מלחמת ההתשה הוכיחה לדבריהם, את חשיבות השגת הידיעות על האויב, שכן הן אלה שסייעו לקבל את ההחלטות, ולנהל את הלחימה נגדו במהלכה, ולגרום לו לאבדות רבות . לדברי ראש המודיעין הצבאי, לואא' פואד נצאר, היה המודיעין האלחוטי אחד ממקורות המידע החשובים של המודיעין הצבאי המצרי לקראת מלחמת "יום הכיפורים" . יומינט מקור חשוב נוסף של המודיעין הצבאי המצרי היה היומינט . למרות הישגי הסיגינט, נשענו המצרים בעיקר על מקורות היומינט שלהם לסוגיהם, בין תושבי סיני וערי התעלה, ובין אם חיילי וקציני הצבא המצרי שחדרו לסיני במסגרת יחידות שונות של המודיעין הצבאי, ופעלו בו למטרות מודיעין וגם ללחימה נגד כוחות צה"ל . אחד המרכיבים החשובים במערך זה בתקופה זו היה "ארגון סיני הערבי", שהיה מבוסס בעיקר על שבטי הבדואים תושבי חצי האי, אליהם הצטרפו רבים מתושבי רצועת עזה, ומערי התעלה, שהכירו היטב את השטח . הארגון הוקם מיד לאחר סיום המלחמה, במטרה להתנגד לכיבוש הישראלי . האנשים שגויסו עברו הכשרה על ידי הצבא המצרי בלחימת גרילה – שימוש במוקשים ובחומרי חבלה, תקיפת כוחות ישראליים וחטיפת חיילים, וגם במשימות איסוף ידיעות ודיווחן לגורמי המודיעין . בדצמבר 1968 פורסם רשמית דבר קיומו של הארגון, והוא החל בפעילות אינטנסיבית במלחמת ההתשה, שכללה בעיקר איסוף מידע על האויב ברחבי חצי האי, וכן פעולות לחימה וחבלה . זו נמשכה עד להכרזת הפסקת האש באוגוסט 1970 . פעילות הלחימה שלו אמנם נפסקה, אך פעילותו המודיעינית נמשכה עד למלחמה באוקטובר 1973 , ולאחריה בוטל הארגון סופית . פעולות הלחימה של אנשי הארגון יוחסו לעתים על ידי צה"ל ליחידות הקומנדו המצרי . הארגון הכשיר גם צעירים לביצוע פעולות חבלה בתוך שטח ישראל . הארגון, שמנה למעלה מכ - 1,500 איש, אוכוון ונוהל על ידי משרדי המודיעין הצבאי שפעלו בערי התעלה העיקריות, ועל ידי קציני מודיעין מצריים שפעלו בשטח ופיקדו על אנשיו . אלה הוכשרו על ידי המצרים בשימוש במצלמות ובאמצעי קשר והצפנה שניתנו להם, באמצעותם הועבר למודיעין הצבאי המידע שנאסף על ידם בתצפיות, צילומי יעדים ואמל"ח, וכן איסוף מסמכים וציוד של צה"ל . לואא' פואד נצאר . צילום : ויקיפדיה האנשים שגויסו עברו הכשרה על ידי הצבא המצרי בלחימת גרילה – שימוש במוקשים ובחומרי חבלה, תקיפת כוחות ישראליים וחטיפת חיילים, וגם במשימות איסוף ידיעות ודיווחן לגורמי המודיעין .
|
|