|
|
עמוד:38
/ מבט מל"מ / גיליון 84 / אוגוסט 2019 38 "יד עטויה כפפת איגרוף אינה יכולה לקטוף פרח . אנחנו עובדים עם פינצטה . . . " / אופיר שהם ורון כתרי המשך מעמוד קודם האירוע הגדול מכולם היה עם המקומון 'העיר' – במה שנודע כבג"ץ שניצר בכתבה ביקורתית על נחום אדמוני, שכיהן כראש המוסד . בית המשפט קבע, 'הצנזורה יכולה לפגוע בחופש הביטוי רק אם קיימת וודאות קרובה לפגיעה ממשית בביטחון המדינה', זהו המבחן שהציב בג"ץ אל מול חוק יסוד כבוד האדם וחרותו . " שמירה על הדמוקרטיה "מעל קביעה זו יש רק מדרגה אחת חמורה יותר, המוגדרת כ'סכנה ברורה ומיידית לביטחון המדינה' . העוצמה והכוח שניתנו לנו הם חלק מהשמירה על הדמוקרטיה . זו עוצמתנו וזו גם ההזדמנות להבהיר כי אני רואה בפרס שקיבלתי כפרס שהוענק לצנזורה כולה . הייתה לי הזכות לקבל את הפרס בשם קבוצה איכותית מאוד של נשים וגברים . הצנזורה היא אורח חיים ואתה צנזור בכל אורחות חייך, 7 / 42" - האם השפיעו פרשיות אדוארד סנודן וג'וליאן אסאנג' ( "ויקיליקס" ) ודומות להן על הצנזורה הישראלית ? "התעניינו בפרשות הללו . " - האם העיתונאים, בכל הערוצים, מודעים לצורך בבדיקה עצמית של פרסומיהם ? "יש ויש . לכתבים הצבאיים ולעורכים אין כוונה לפגוע בביטחון המדינה . לשאלה המתבקשת – מי אתה, אזרח ישראלי או עיתונאי ? התשובה ברורה ! מנגד יש תחרות קשה מאוד . לעתים התחרות על עיתוי הפרסום, הפרסטיז'ה והרווחיות גורמת לפרסום פסול . אני מנצל את סמכותי, לעתים, ופוסל ידיעות . יש גם נושאים שברבות השנים נפתחים לפרסום ויש שיישארו בכספות הצנזורה . " - כיצד ניתן להשגיח על הרשתות החברתיות, אם בכלל ואיך מתמודדים עם מטבע הלשון, "על - פי פרסומים זרים" ? "ההתייחסות שלנו היא בכמה רבדים . הראשון הוא הדין הישראלי המחייב את כולם ויש לכבד את החוק . הרובד השני הוא האחריות הקולקטיבית שלנו כאזרחי מדינת ישראל לביטחון המדינה . השלישי הוא הרציונל שידיעה שתתפרסם בעיתונות זרה תוכל להתפרסם גם באמצעי תקשורת ישראלי ובעברית בליווי ציטוט "נאמן למקור" . הרובד הרביעי הוא זה המודיעיני – כאשר מתפרסמת ידיעה בעיתונות הזרה ואמצעי תקשורת ישראלי מצטט אותה, אין לדעת אם זו האמת . . . כתבו ותו לא . יש עוד שיקולים שמטעמי צנזורה לא אפרטם . " לידיעה בחו"ל ללא תימוכין אין כוח "לחלק מהמידע בחו"ל יש ערכיות נמוכה מזו של ידיעה החתומה על - ידי עיתונאי בר - סמכא בארץ המוצא, בשל הנגישות למקורות והכרות קרובה עם ההווייה המקומית . כל אלה מעמידים אותנו באתגר מתעצם והולך אך אנחנו מתמודדים . . . עיתונאי זר המגיע לארץ צריך לשמור על החוק הישראלי . בארץ מוצאו אין לו שום מחויבות לחוק שלנו . ותמיד אנו בוחנים כל מקרה לגופו . ככלל, הדין הישראלי אינו חל על עיתונאי הפועל בחו"ל . " - מהם ה"מקלות" של הצנזורה ? " קיימת ערכאה שיפוטית המוכרת כ'וועדת השלושה', לשמר את ערכי הדמוקרטיה, במובדל לסמכויות הנחרצות שיש לצנזורה מכוח תקנות ההגנה לשעת חרום . זהו הרכב היושב כבית משפט לענייני צנזורה . כיום מונה ההרכב את השופטת העליונה בדימוס אילה פרוקצ'יה, את האלוף במיל' יוסי ביידץ ואת שלום קיטל . וועדה זו דנה בכל סוגייה המובאת בפניה ומחליטה האם נעברה עבירה ואם כן, מהי הסנקציה הראויה לעבירה זו על פי סרגל עונשין מתקדם . זהו סרגל שהמנעד שלו הולם אותנו כמדינה דמוקרטית ואינו כולל עונשים חריפים מדי . עצם ההצהרה של הוועדה כי עיתונאי או אמצעי תקשורת כלשהו גרם לפגיעה בביטחון המדינה היא משמעותית . במציאות רוב העבירות הן אלו המוגדרות כטעויות אנוש, שלא נעשו בזדון ובכוונה לפגוע בביטחון המדינה . " - מי מזין את הצנזורה בחומר המאפיין ומגדיר מה אסור בפרסום ? "אנחנו סמוכים על שולחנם של כל גופי הביטחון במדינה . השאלה הגדולה היא מהו ביטחון המדינה ? לכן, אנו תוחמים את עיסוקינו לביטחון מובהק, ולפרסומים המהווים סכנה מוחשית לביטחון המדינה . " - רון קרניאלי, במבט לאחור, מה היית עושה אחרת בחייך ? "לא הייתי משנה דבר ! ! ! " "עצם ההצהרה של הוועדה כי עיתונאי או אמצעי תקשורת כלשהו גרם לפגיעה בביטחון דוגמאות לחומרים שנפסלו המדינה היא משמעותית . "
|
|