תוכן העניינים

עמוד:10

10 תוספות — פואטיקה : מורשה ותמורה  הזיקה הבין-טקסטואלית, בצאתה מן התנ"ך לספרות עם ישראל לדורותיה, אגדה והלכה, שירת ספרד, תורת הנסתר ופולקלור יהודי, בחלק השני של הכרך הנוכחי, המוקדש לביאליק, וכותרתו : "מורשת הדורות" . מסות- מחקר ובהן : שירה והיסטוריה, "בעיר ההרגה" בהשוואה לתיאורו של דובנוב . התגלות והתקדשות, תמורה וקבע, חורבן וגאולה . ביאליק הצוחק, מפארודיה עד מקאמה . אל-זמן ואל-מקום, לשים על פי התהום, תהימה — ב"מתי מדבר" . "מגילת האש" בהשוואה ל"אגדת שלושה וארבעה" . "הציץ ומת", המשמעות העלומה, המילים בגבורתן, האש המתלקחת, בהתייחסות הכוללת את שירי ביאליק ביידיש . ועוד במבחר המסות : "הנביא האחרון" במחוז הלאומי, "צנח לו זלזל" במחוז הלירי : יחיד ורבים, חולף ונצחי .  החלק השלישי בכרך הנוכחי נדרש לשאול טשרניחובסקי . כותרתו : "מכל העולמות" . השוואה לביאליק מנקודות מבט מעומתות : שגב ויופי, מסתורין ואוטופיה . מוטיבים ייחודיים בעקבות ניטשה, דוגמת "החזרה הנצחית" ב"נוקטורנו" . פיתוח של סוגות משירת העמים : כלילי סונטות, בלדות, פואמות ואידיליות, ה"מנגינה" כתורת שיר . האנדרטה השמינית, בצד ומעל שבע האנדרטאות שהציג המשורר בנבדל . כל אחת מהן לקוחה מעולם נכסף והיא חוזרת ונשקפת בשמינית המקיימת את כולן בכפיפה אחת .  בחלק הרביעי : "שירה מגויסת" — מסכתות נבחרות בפועלו הפיוטי של אורי צבי גרינברג . השלב האימפרסיוניסטי, בתחילת דרכו, כולל שירים ביידיש . "הזדהרות" כתורת שיר . השוואה לטשרניחובסקי במוטיב "הפעמונים" . השקפת עולמו של אצ"ג בכל הקשור בנצח ירושלים וסופיוּת האדם . מורשת היהדות בדבקות ובהיבדלות . משורר מקונן בתעצומות נפש, מרוכז באני הפיוטי ומסביבו מערך של דמויות, מעוצבות בגדולתן, בכל כוחות הנפש ובמכמניה של תרבות יהודית בפסגותיה . מורשה ותמורה במבע אקספרסיוניסטי נבואי,

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא