פתח דבר

עמוד:11

11פתח דבר סבור היה שהנוצרים בארץ נוטים לקיצוניות פוליטית בשל היותם מיעוט לא מיוצג, החושש מהרוב המוסלמי, שאם לא כן היו משתפים פעולה עם היישוב היהודי ועם הרעיון הדו-לאומי . ׳בוא נדבר בגילוי לב, דוקטור׳, ענה לו סכאכיני, וסיפר לו מעשה בחמור : איש רכב על חמורו וראה איש אחר ההולך ברגל . הוא הזמין אותו לרכוב אתו . הולך הרגל עלה על גב החמור והעיר : ׳כמה זריז הוא החמור שלך ! ׳ רכבו עוד ואז אמר הזר : ׳כמה זריז הוא החמור שלנו ! ׳ אמר לו בעל החמור ׳רד ! ׳ שאל ׳למה ? ׳ אמר לו : ׳אני חושש שעוד מעט תאמר – ״כמה כלומר מאגנס לא השכיל להבין כי עמדת הערבים זריז הוא החמור שלי״׳ . נבעה מתחושת אבדן הבעלות על ארץ שהייתה, לשיטתם, שלהם . מאגנס לא החזיק בעמדה רשמית ביישוב, כזו שנרכשת במאמצים פוליטיים ולכן מחייבת פשרות, ולא חש את האחריות המעשית הנובעת מכובד משאו של תפקיד ציבורי . חברי ההנהגה הפוליטית של היישוב – ובפרט בן-גוריון וויצמן, שהיה קרוב יותר למאגנס בעמדותיו – ראו בפוליטיקה הנבואית שלו פייסנות יתר ומתכון הרסני לניהול משא ומתן במרחב המזרח-תיכוני . אפילו שותפיו הפוליטיים של מאגנס מהחוג המרכז-אירופי באוניברסיטה העברית, שדגלו באותם פתרונות שהציע והלכו אתו כברת דרך בפעילות הפוליטית, ראו בו בסופו של דבר טרובדור אמריקני ושריד של האידיאליזם של המאה ה- 9 בפוליטיקה רבת-התהפוכות של המאה ה- 0 . כך, כפי שחשש, נותר גוון קולו האמריקני הייחודי בעד הדו-לאומיות, קול קורא במדבר . אלא שזוהי גם ההחמצה המרכזית באופן שסופר בו סיפורו של מאגנס עד כה . אנשי ׳ברית שלום׳ ובהמשך ׳איחוד׳ היו שותפים לתכנית הפוליטית של מאגנס, להשקפתו הכוללת על התביעה המוסרית מן הציונות, ולמקצת ממקורות היניקה שלו ( אחד העם למשל ) . בהשוואה למקורות היניקה האירופיים הדיאלקטיים שלהם, ניחן מאגנס בפרגמטיזם אמריקני פשוט וישיר ובלהט דתי שהניעו לפעולה פוליטית . מאגנס השיב להם, כך לטענתם החוזרת ונשנית, את האמון בפוליטיקה . אלא שברגעי המבחן, מאגנס – המחפש הדתי הבלתי נלאה ועבד ה׳ בעיני עצמו – השליך את כל יהבו על הקוטב המוסרי-אידיאליסטי, ואילו הם נסוגו לעמדה מורכבת יותר, שאפשרה להם לשרוד את היפוך הקטבים שחוללה הקמת מדינת ישראל . לעומתם, מעשיו של מאגנס והזיכרון ההיסטורי של פעולתו כמו קופאים בזמן ב- 8 9 , עם פטירתו על אדמת ארצות הברית לאחר הקמת המדינה . שגב, ימי הכלניות , עמ׳ - . עוד על סכאכיני ראו : סכאכיני, כזה אני רבותיי .

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר