|
|
עמוד:12
12 מבוא בשירהּ "פעם אכתוב על זה שיר" קוראת בז'רנו : "יַשְׁנוּנִים ! / הַשְׁאִירוּ אֶת הַשְׁנִינוּת מִתַּחַת לַכַּר / וְכֹל מִנְהָגִי יִהְיֶה שָׁקוּל וְחַתְרָנִי" ( בז'רנו ,2005 403 ) . ההכרה בחתרנותה הפוליטית המוקדמת של רביקוביץ צמחה מן הדיון הפמיניסטי בשירתה . עם התפתחות השיח הביקורתי הפמיניסטי בארץ היתה הפנייה אל שירתה של רביקוביץ, כָּאֵם השירית הגדולה בדוֹרָה, כמעט מובנת מאליה ( ראו מאמריהן של חיה שחם [ 1996 ] ותמר ס . הס [ 2000 ] , בקובץ זה ) . וכך, דרכה של שירת רביקוביץ אל מרכז הבמה של הדיון המחקרי והביקורתי נעה מן השוליים אל המרכז : החוקרות שהחלו לעסוק בה פנו אליה ממניעים אידיאולוגיים פמיניסטיים, אך העיסוק שלהן בה הניע את גלגלי המחקר כולם . המודעות המגדרית עדיין בולטת במחקרים החדשים המכונסים בקובץ זה ( וראו מאמריהן של מיכל בן – נפתלי, אילנה סובל, חמוטל צמיר, חנה קרונפלד, מעין הראל, שירה סתיו, תמר משמר, יערה שחורי, מיכאל גלוזמן ורחל אליאור ) . מאז נדפס הקובץ אהבה אמיתית רבו הדיונים הפוליטיים בשירתה של רביקוביץ ( למשל הירשפלד [ 1987 ] בקובץ זה , ואופנהיימר 1991 ) — וגם כמחצית מן המאמרים החדשים הנדפסים בקובץ זה נוגעים בהיבט זה מזוויות שונות . אפשר ללמוד על הטיית כובד המשקל בקריאת שירתה לכיוון זה על – פי בחירתן של המתרגמות חנה בלוך וחנה קרונפלד להעניק לאסופת שיריה באנגלית את הכותרת רחיפה בגובה נמוך ( 2009 Hovering at a Low Altitude ; Bloch and Kronfeld ) — אך ראו גם את קריאתה השונה והמשלימה של נילי גולד [ בקובץ זה ] ) . הטיה זו צומחת באופן ברור והכרחי מיצירתה, אך היא משקפת גם את צרכיה של קהילת הקוראים . ההכרה בחשיבותה של רביקוביץ היתה כרוכה בהעברת שירתה במסלול ההכרה העברי המסורתי . סימונה כמשוררת פוליטית מעיד על חיוניותו של תיאור זה בספרות הישראלית . משוררת קאנונית מרכזית וחשובה חייבת להיות משוררת לאומית . לכן מבקרים הכותבים מנקודות מוצא שונות ומגוונות השקיעו את מירב מרצם בציור צבעי הלאום בדיוקנה של רביקוביץ . דן מירון מצא בה את "דמות הנביאה או הפיתְיה, המרחיקה לראות והחורצת גורלות במוצא שפתיה" ( מירון [ 1993 ] ,2005 415 - 416 ) . הוויית הכאב, וההיפגעות מן הסבל הנגרם לזולת מעניקה לה לדבריו, "עוצמה אדירה, עוצמת הלהט המוסרי, המאפשרת לה להיות מוכיחה בשער" ( שם, 416 ) . בעוד תוויות הנביאה והפיתיה מתויגות מגדרית כנשיות, לא – ראציונליות ולא קשורות בהכרח במסורת השירה העברית, עמדת ה"מוכיחה בשער" מסומנת מגדרית כגברית, ומייצרת בדיוק את הסכסוך או הפְּקַעַת המגדרית שחלק ניכר מהמאמרים בקובץ זה מנסים להתיר ( תמר ס . הס, חנה קרונפלד, ברברה מאן, מימי חסקין, דנה אולמרט, חנן חֶבֶר וחמוטל צמיר ) . דיוקנה של רביקוביץ כגירסה חדשה, "מדינתית" של משוררת לאומית, כפי שהיא מצטיירת במאמרה של חמוטל צמיר, מאשר את תפיסתו של דן מירון . המושגים "נביאה", "מוכיחה בשער" או "צופה לבית ישראל" מעמידים את שירתה של רביקוביץ בהקשר תיאולוגי . בקריאתו של חנן חבר מוצגת רביקוביץ כמקרה – מבחן מייצג ומורכב של "סיטואציות היברידיות של חילוניוּת ודתיוּת" בתרבות הישראלית .
|
|