|
|
עמוד:12
פרק ראשון | 12 המבנה הקוסמי של המעגלים, הנע מהפנים אל החוץ או בכיוון יוצרת מבנהההפוך, נמצא לכאורה במתח מסוים עם תפיסת ההאצלה ה אנכי יורד . עובדה היא שהוגה מוסלמי במאה השתים עשרה שנצמד לאריסטוטליות המקורית, אִבן רֻשד, לא היה יכול בתקופתו הבשלה לאמץ את ההאצלה . משקיבל אִבן רֻשד את המבנה הקוסמי המעגלי ידע שהחשיבה השכלית העקיבה לא תוכל לאפשר תהליכים 'קוויים' . ההאצלה בבחינת תהליך קווי הוא של מים היורדיםהדימוי הקלסי של למטה בכיוון אנכי . אולם הספרות הנאופלטונית של ימי הביניים, ובתוכה גם כתבי הקבלה הקדומה, לא הציגה מתח כזה . מבחינתה היה ברור שהמבנה המעגלי נאצל באופן אנכי . מבחינה זו תפיסת האצלת סתירה פנימית למתבונןהגלגלים מצטרפת לשורה של תפיסות בעלות המודרני, שכנראה לא נחשבו ככוללות סתירה בעיני בני הזמן . למשל, בעינינו נראה שמודל שלילת התארים האלוהיים סותר את המודל המציג את האל כחשיבה החושבת את עצמה, אולם עובדה היא שהוגים כדוגמת הרמב"ם לא ראו בכך סתירה . מכל מקום, האצלת הגלגלים יים והארציים הייתה לדגם חשוב בהגות של ימי הביניים . השמימ עיגולים ויושר בקבלה הקבלה התאוסופית אימצה בעיקר את הדגם הנאופלטוני המשולב של ההאצלה וקבעה את חלותה של ההאצלה גם על עולם הגלגלים וסיבותיהם ) השכלים הנבדלים ( . השילוב לא החזיק מעמד זמן רב . ים התפרץ בעצמה בקבלת האר"י למשל . מתחהמתח שבין שני הכיוונ הוא כתב : 2 זה נידון בהרחבה במאמרו המכונן של מרדכי פכטר . צמד המושגים "עיגולים ויושר" . . . משמש אמצעי ליישובה של בעייה המתעוררת למקרא מקורותיה הקלאסיים של הקבלה . תיאוריהן של הספירות בצורת עיגולים קונצנטריים ותיאוריהן ררכי קווי משמשים במקורות אלה בערבוביה, בלאבסדר הי . 59 - 09תשמ"ז, עמ',81דעת,'של אידיאהלתולדותיה—ויושרעיגולים'מ' פכטר, . 2
|
|