|
|
עמוד:8
אורי כהן 8 שחזר למחקר ב- ,1976 השנה שבה נפתח מחזור הלימודים הראשון של האוניברסיטה . אטען כי מבחינתו של ליפסון המשמעות העיקרית של הקמת אוניברסיטה פתוחה הייתה לפתוח נתיב קבוע ליצירתו של מעמד בינוני רחב של מזרחים משכילים המשולב בקבוצות המובילות בחברה, ומכאן להביא לידי צמצום הפערים שהלכו והתרחבו בין אשכנזים למזרחים בקרב בני הדור השני דווקא . 3 להבנתי, אי-השתלבותם של מזרחים במסלולי הניעות האקדמית באוניברסיטאות השפיעה, לצד גורמים אחרים, על הקרע העדתי שהחריף בראשית שנות השבעים והתמקד בטענות על קיפוח עדתי ועל חסימה מאורגנת — מדינתית ומעמדית — של התקדמותם . תחושות אלה הן שהובילו בין השאר גם לאירועים האלימים סביב תנועת הפנתרים השחורים, 4 וכן להצטרפות הולכת וגדלה של מזרחים לתנועת החירות, שפתחה את שעריה לקליטתם של מזרחים ובעיקר אפשרה את שילובם בדפוס של שותפות תחרותית . 5 בין היתר אבקש להבהיר מי היו השחקנים האקדמיים, הפוליטיים והחברתיים שפעלו בשדה האקדמי — שהתבסס בעיקרו על אוניברסיטאות המחקר — למען הקמתה של האוניברסיטה הפתוחה או נגדה, מה היו מטרותיהם וכיצד הם פעלו לקידומן . במכון וייצמן ; וכי אריה ורשל המשיך את לימודי הפוסט-דוקטורט שלו אצל קרפלוס בהרווארד . הריאיון נערך ב- 2017 . 2 . ,1 במכון וייצמן . 3 על האוניברסיטה הפתוחה בישראל, ראו : : Samuel Halperin, Any Home a Campus Everyman ’s University of Israel, Institute for Educational Leadership and Jerusalem Center for Public Affairs 1984 ; Sarah Guri - Rozenblit, ‘Providing Higher Education to Socially Disadvantaged Populations’, Studies in Higher Education, 14, 3 ( 1989 ) , pp . 329 - 321 . 4 בראשית 1971 הוקמה תנועת הפנתרים השחורים בירושלים . ב- 1971 . 5 . 18 הגיע מאבקם לשיאו כשאלפי מפגינים התכנסו בכיכר ציון בירושלים והשמיעו קריאות נגד הקיפוח העדתי . המשטרה נתקלה בזעם המפגינים, שזרקו על השוטרים אבנים ובקבוקי תבערה . המפגינים דרשו לשנות את שמה של הכיכר ל'כיכר יהדות המזרח' . בעיתונות התקופה : 'הפגנות "פנתרים" אלימות התחוללו במרכז ירושלים : כ- 15 נפצעו, רובם שוטרים ; 74 נעצרו' ( דבר , 1971 . 5 . 19 ) ; יחיאל לימור, 'המשטרה עצרה צעירים נוספים בבירה ; מחפשת משליכי 3 בקבוקי מולוטוב' ( מעריב , 1971 . 5 . 19 ) . עוד על הפנתרים השחורים ראו : דבורה ברנשטיין, 'הפנתרים השחורים : קונפליקט ומחאה בחברה הישראלית', מגמות , כה ( 1979 ) , עמ' 65 - 80 ; הנ"ל, 'הפנתרים השחורים כתנועת מחאה : קריאת תגר למדינה ולסדריה', בתוך : צבי צמרת וחנה יבלונקה ( עורכים ) , העשור השלישי : תשכ"ח - תשל"ח , יד יצחק בן-צבי, ירושלים 2008 ; טלי לב ויהודה שנהב, 'כינונו של האויב מבפנים : הפנתרים השחורים כמושא של פאניקה מוסרית', סוציולוגיה ישראלית , יב, 1 ( 2010 ) , עמ' 135 - 158 ; סמי שלום שטרית, המאבק המזרחי בישראל : בין דיכוי לשחרור, בין הזדהות לאלטרנטיבה 1948 - 2003 , עם עובד, תל אביב ,2004 עמ' 136 - 172 וגם בעמ' 181 - 185 . ועדה ציבורית שהוקמה למציאת פתרון למצוקת המזרחים קבעה כי אכן הללו הופלו לרעה והמליצה על הגדלה ניכרת בתקציבי המשרדים הממשלתיים שעסקו בעניינים חברתיים, ראו : מנחם הופנונג, מחאה וחמאה : השפעת הפגנות הפנתרים השחורים על תקציבי חברה ורווחה , נבו, שריגים 2006 . 5 אורי כהן ונסים ליאון, מרכז תנועת חרות והמזרחים, 1965 - 1977 : משותפות אדנותית לשותפות תחרותית ( מחקר מדיניות 88 ) , המכון הישראלי לדמוקרטיה, ירושלים 2011 .
|
|