|
|
עמוד:14
14 הילד הלז אני הוא התרבות . תפיסה זו משוקעת באנגלית במונח Infant , הנגזר מ- infans הלטיני, 4 שהוראתו : לא מדבר . האם נותר הילד מחוץ למיתוס הבריאה מכיוון שנתפס כאדם לא שלם ? ועוד, האם משתמע מכך שהילד אינו נתפס כנברא בצלם ? לשאלת השלכותיו של סיפור הבריאה המקראי על תפיסות של ילדים וילדוּת במחשבה המערבית בכלל והיהודית בפרט לא הוקצתה מחשבה רבה . צריך לומר — הסיפור מתכחש להְיות האדם ילד בשלבים הראשונים של חייו . פרקי הילדוּת, דמות הילד והזיקה שבין ילד לאמו מסולקים לחלוטין מתמונת האדם התשתיתית . העלמת הילד כרוכה בקשר עמוק עם העלמת האם אולם אינה חופפת לה 5 גם הילד, גם הקשר אם-ילד, חסרים בסיפור יצירת האדם שכונן סיפור לגמרי . הבריאה, אולם האישה-האם מכוּננת במהלכו תוך הגבלת כוחה, קולה ודמותה לסד שהטילה עליה נקודת המבט הפטריאכלית . הילד, לעומת זאת, פשוט איננו . דחיקת הילד לשוליו של השיח הספרותי והתרבותי היא הדחקה עצמית 6 כל אדם למעט ביסודה . כל אדם — למעט אדם הראשון — הוא ילוד אישה, אדם הראשון היה ילד . ברם, בשונה מן הקטגוריה המגדרית, שהיא על-פי-רוב נוכחת ומתמידה בחיי אדם ובתודעתו העצמית, הקטגוריה 'ילד' היא ארעית 7 ומועדת לשכחה . הילד הועלם, כפי שעולה מעבודות שנכתבו בעשורים האחרונים בחקר ילדים 8 בשל אי-התאמתו לתפיסות שרווחו בתרבות המערב והניחו ובה בעת וילדוּת, כוננו את הבגרות כיסוד וכתנאי לסובייקטיביות . מאפייני הבגרות הושתתו — בהכללה — על תבוניות, יציבות, קוהרנטיות, שליטה עצמית, עצמאות, כוח פעולה פוליטי ובה בעת כשירות לתפקד כנתין . אין הדבר אומר שאכן כך היתה הבגרות בפועל, ואף אין הכללה זו פותרת מבחינה של ביטויים חברתיים- תרבותיים ספציפיים ביחס לילדים ולילדוּת בהקשרים היסטוריים ספציפיים, ובכל זאת ההיקף והעומק של תקפותה הוא נרחב להפליא . בשל ארעיותו של הילד ובשל חולשתו הוא מוקם בתחום לימינאלי מבחינה 4 ראו רוסו, אמיל, עמ' 171 ; גודנף, הקול של הילד, עמ' 3 ; וכן שחר, ילדות, עמ' 44 . 5 במאמר שמשווה בין חקר ילדים ללימודי נשים הצביעה הסוציולוגית הפמיניסטית אן אוקלי על מאפיינים משותפים לשתי הקבוצות, ילדים ונשים, ועל ההבדלים ביניהן . ראו אוקלי, 'נשים וילדים', עמ' 13 - 32 . הצגה תמציתית של ההשוואה מובאת להלן בפרק הראשון, עמ' 31 - 36 . 6 בציון עובדה זו, שלכאורה אין צורך להתעכב עליה, פתחה אדריאן ריץ' את ספרה המהפכני ילוד אשה . ספר זה הוא נקודת מפנה בחשיפה, הבנה והשחה של האמהות מנקודת מבט פמיניסטית ובדרכים רבות השפיע על מחשבתי בכלל ועל ספר זה בפרט, אם כי אינו מתמקד בילדים . ראו ריץ', ילוד אשה, עמ' 40 . 7 אוקלי, 'נשים וילדים', עמ' 28 . 8 על כך להלן בפרק הראשון .
|
|