|
|
עמוד:9
9 אחרית וראשית התגוררו משפחותיהן מאות שנים . הן לא ידעו קרוא וכתוב, לא נשלחו ללמוד בבית ספר ולא עבדו מחוץ לבית . עולמן העשיר התקיים בין כתלי ביתן, עם הספרדית של קסטיליה שקפאה על לשונן, ובזכותן תרבות ענפה שמהדהדת את ספרד של ימי הביניים - נשמרה עד למאה העשרים . אמא שלי : לקרוא עברית אני לא יודעת אם הם ידעו . אבל הם ידעו הרבה שירים . סבתא מולכו ידעה יופי לשיר, והיה לה קול יפה ! . . . אז היו שרות לה בשקט, מדברות, מספרות . לפי המצב . כשאמא מספרת על הקול היפה של סבתא שלה היא מתלהבת . ושוב, בדרכה : בלחישה . אני מתרגשת לשמוע על הקול ההוא, אולי שורשים גנטיים לקול שלי : בין כל בני משפחתי הענֵפה - אמא ואבא, סבא וסבתא מולכו מצד אמא, סבא וסבתא בן-זקן מצד אבא, דודים ודודות משני הצדדים - לא שמעתי שאמרו על מישהו שיש לו “קול יפה“ . אני : אז לסבתא שלך, סבתא מולכו, היה קול יפה ? . . . לא ידעתי . . . אמא שלי : קול יפה, כן . . . היא תמיד הייתה שרה . גם לַילדים . . . את יודעת, יש נשים שאוהבות לטפל בילדים של המשפחה, לעזור לבנות שלהן . היא הייתה כזאת . היא מאוד אהבה לטפל בנכדים, במיוחד בגלל שהבנות שלה תפרו כל הזמן . הן היו תופרות . דודה פאני הייתה תופרת, דודה ויקטוריה הייתה תופרת . אז היא הייתה לוקחת אליה את הילדים,
|
|