|
|
עמוד:10
ריבונות בחלק מהשטח - אכן, מנקודה זו נצפה האבסורד בשיאו . התמונה הנשקפת מנקודת התצפית שצופה על אזור לקיה מדאיגה . מדאיגה מכך היא גם העובדה כי משנה לשנה הולכים ופוחתים סיכויי הפתרון . השטחים הנתונים בסכסוך אשר עליהם מתוכננות שכונות לקייה, עומדים בשיממונם . לשטחים אלה כמהים צעירים בדואים "חסרי קרקע" המתגוררים באזור וגם צעירים מקרב תובעי הבעלות הבדואים המבקשים להתיישב בצורה מסודרת ביישוב לצד הוריהם . אלא שמדובר בשטחי "תביעות הבעלות המוחזקות", אשר המדינה טוענת לבעלות מלאה עליהם ולעומת זאת החזקה הבלעדית מצויה בידי צאצאי השבט ששלט במקום . מבחינת הזוג הצעיר בלקייה, מעבר להתגורר באזור זה, ללא הסכמת תובע הבעלות, הוא בבחינת פעולה בניגוד לכל אתוס חברתי ובניגוד למשפט הפנימי הנהוג . הפרתם של כללים אלה יכולה להיות משולה לגזר דין מוות . כך נוצרת מצוקת דיור חריפה שמקורה הוא סכסוך משפטי ‑ לאומי ‑ תרבותי . מצוקה זו, כך מבינים כולם, אינם בבחינת מצוקה כלכלית ‑ משפחתית גרידא, אלא עדות לסכסוך חי ומבעבע שסופו להתפרץ . ובמרחק קצר משם, נמצא עתידה של מדינת ישראל . מחנה הבה"דים שדומה לעיר מודרנית ובואך לבירת הסייבר העתידית של ישראל, באר שבע ולאזור שבו עתידים לקום בסיסי התקשוב והמודיעין . פער זה בין עוני לעושר, בין קִדמה לעבר, בין שלטון חוק לאנרכיה - כך יודעים כולם - אינו יכול להתקיים לאורך זמן . על אף מורכבותה, הסוגיה הבדואית בנגב בת פתרון ועדיין הפתרון רחוק . פיתרונה הוא תנאי לפיתוח הנגב ואילו המשך המצב הקיים יוביל בהכרח לסכסוך לאומי גם בנגב . למרות זאת, עולם כמנהגו נוהג . חבית חומר הנפץ שקטה במרבית הזמן ואולם היא הולכת ותופחת ובהיעדר פתרון היא עלולה לסכן את עתיד הנגב ואת עתידה של מדינת ישראל . 10 אליעד וינשל
|
|